משה יוסף גליקסון

א' באלול תרל"ח – ה' בסיוון תרצ"ט (1878–1939)

  • חבר ועד הלשון מתרפ"ו (1926)

Moshe_Glucksonד"ר משה גליקסון נולד בהולינקה שברוסיה (כיום פולין). תחילה למד בישיבות גרודנו ולומז'ה ובהמשך עבר לגרמניה, השלים את לימודי התיכון בפרנקפורט, למד פילוסופיה באוניברסיטאות מרבורג וברן, וקיבל תואר דוקטור לפילוסופיה ב־1907. היה ציר בכמה מן הקונגרסים הציונייים, החל בקונגרס השישי (1903), היה מזכיר ועד "חובבי ציון" באודסה (מ־1907), כתב מאמרים לשבועון "העולם" ואף ערך אותו לתקופה קצרה. ב־1917 ערך במוסקווה את השבועון "העם".

גליקסון עלה ארצה ב־1919. עבד בעיתון "חדשות הארץ", לימים עיתון "הארץ", וב־1922 התמנה לעורכו הראשי. הוא עיצב את אופיו של העיתון ובכך השפיע על אופייה של העיתונות העברית היומית. מ־1927 ערך גם את ביטאונה של הסתדרות המורים "החינוך". ערך ותרגם ספרי פילוסופיה. היה ממנהיגי מפלגת הציונים הכלליים ומנהיג תנועת "הנוער הציוני", היה חבר הוועד הפועל הציוני, אספת הנבחרים והוועד הלאומי.

מפרסומיו: משואות (1919); תולדות הפילוסופיה החדשה (תרגום, 1924–1925); אחד העם (1927); עם חילופי משמרות (1939); שלשה מאמרות (1939).