דוד ילין

י"א באדר ב' תרכ"ד – כ"ב בכסלו תש"ב (1864–1941)

  • ממייסדי חברת "שפה ברורה" ו"ועד הספרות" שלה בשנת תר"ן (1889)
  • חבר ועד הלשון מהקמתו מחדש ב־1905 ועד מותו
  • נשיא הוועד או חבר נשיאות
  • חבר בוועדות מינוח מקצועיות בתחומים ארכאולוגיה, גאוגרפיה, דקדוק, כלים ותבשילים, בניין ונגרות, שירה, משפחה וצבעים; חבר הוועדה לקביעת כללי הפיסוק, הוועדה לניסוח כללי הכתיב והוועדה לענייני לשון אקטואליים
David Yalin 2

פרופ' דוד ילין

פרופ' דוד ילין נולד בירושלים להוריו שרה (סרח) לבית יהודה (משפחה אמידה שהגיעה לירושלים מבגדאד) ויהושע ילין (שעלה עם משפחתו מפולין). למד בתלמוד תורה ובישיבת "עץ החיים", בגיל 17 נשלח ללונדון להשתלם בלימודים, אך בהמלצת נסים בכר חזר לארץ ללמוד בבית הספר של חברת "כל ישראל חברים", ולאחר זמן מונה למורה בו. לימד בשיטת עברית בעברית, היה הראשון שהנהיג את ההברה הספרדית בהיגוי העברי. לימד בבית הספר "למל" ובבית המדרש למורים של חברת "עזרה". במאבק שזכה לכינוי מלחמת השפות היה מראשי המתנגדים להוראה בגרמנית, פרש ממוסדות "עזרה" והקים את בית המדרש העברי למורים (שלימים נקרא על שמו). הוא נישא לאיטה בתו של י"מ פינס. ידע שפות רבות ובהן ערבית כשפת אם, והתמחה בספרות ובשירה העברית בימי הביניים ובספרות הערבית הקלסית.

ילין היה ממנהיגי היישוב היהודי בארץ, והיה מקובל על השלטון הטורקי ועל תושבי הארץ הערבים. הוא כיהן כחבר מועצת עיריית ירושלים וחבר המועצה הארצית הממשלתית לפני מלחמת העולם הראשונה. היה ממייסדי "בני ברית" והחברה לחקירת ארץ ישראל ועתיקותיה, נשיאה הראשון של הסתדרות המורים (1903–1905) וממקימי השכונות על שם משה מונטיפיורי. במלחמת העולם הראשונה גורש לדמשק. לאחר חזרתו היה סגן ראש עיריית ירושלים (1920–1925), נשיא הוועד הלאומי ליהודי ישראל (1920–1929) וממייסדי בית הספרים הלאומי.

David Yalin 1

פרופ' דוד ילין בצעירותו

ב־1924 הוא הוזמן להרצות בבית הספר העליון למדעי היהדות בניו־יורק ובאוניברסיטת קולומביה, וב־1926 התמנה למרצה באוניברסיטה העברית, ובהמשך עד מותו היה פרופסור לספרות עברית מימי הביניים.

מנעוריו פרסם מאמרים וכתבות ב"המליץ", כתב ספרי לימוד לילדים, השתתף עם יהודה גרזובסקי בחיבור מילון עברי, ופרסם מאמרים וספרים על הוראת העברית, חקר הלשון, חקר המקרא, חקר שירת ספרד ומהדורות משירת ספרד.

מפרסומיו: תורת משפטי תורגמא (תרגם עם יחיאל מיכל פינס, 1887); המבטא והכתיב (1900); השומרונים (1908); המלון העברי (עם יהודה גרזובסקי, 1918); מבחר שירי שמואל בן יוסף הלוי הנגיד (מהדיר, 1930); תורת השירה הספרדית (1940); רבי יהודה הלוי (1941); דקדוק הלשון העברית (1942); תולדות התפתחות הדקדוק (1945).

 

 

bibliography-icon לקריאה נוספת

הרצאת מר דוד ילין בוועידת 'ההסתדרות לשפה ולתרבות העברי'

"הכתיב העברי", זיכרונות ועד הלשון ה (תרפ"א)

אמנון שפירא, מאה שנים לכתיב העברי, האקדמיה ללשון העברית בשנת תש"ע – מאה ועשרים שנים לייסוד ועד הלשון העברית

עפרה מייטליס, דרכו של דוד ילין בחידושי המילים, העברית, כרך ס חוברות ג–ד (תשע"ב), עמ' 127–147

ראובן סיוון, מי המציא את הפועל צלם?, לשוננו לעם, כרך יג חוברת א (תשכ"ב), עמ' 19–22

מי חידש את המילה סופגניות, שאלות ותשובות, עברית לכל מועד, באתר האקדמיה ללשון העברית

יושב הראש או היושב ראש?, שאלות ותשובות, סוגיות בעברית, באתר האקדמיה ללשון העברית