אליעזר מאיר ליפשיץ

י' בתשרי תר"ם – כ"ד בתמוז תש"ו (1879–1946)

  • חבר ועד הלשון מתרע"א (1911) ואחד מנשיאי הוועד מתרפ"ו (1926)
  • חבר בוועדות למונחי בניין, למונחי הלבשה, למונחי כלים ותבשילים, לקביעת שמות לנתחי בשר ולענייני לשון אקטואליים
Eliezer Meir Lifshiz

אליעזר מאיר ליפשיץ

אליעזר מאיר ליפשיץ נולד בסקולה שבגליציה. כבר בצעירותו הושפע מהחוקר שלמה בובר, ונמשך לחקר ספרות ישראל. בביתו שבלבוב היה חוג של דוברי עברית, ובהם ש"י עגנון וחנוך ילון, וליפשיץ הנהיג בו את הדיבור במבטא הספרדי.

עם עלייתו ארצה ב־1909 הצטרף לסגל המורים בבית המדרש למורים של חברת "עזרה". לאחר מלחמת העולם השנייה ניהל את הסמינר למורים של "המזרחי" (שלאחר מותו נקרא על שמו), היה המפקח על בתי הספר שבאגף החינוך החרדי ומקובעי תכניות החינוך בבתי הספר הדתיים. לאורך השנים פרסם מאמרים בעברית ובגרמנית.

מפרסומיו: רבי שלמה יצחקי (מונוגרפיה, 1912); המשנה (1914); שמואל יוסף עגנון (1926); תורת ההוראה ללשון העברית (1929); כתבים (1947–1957).

 

 

 

bibliography-icon לקריאה נוספת

הרא"ם (אליעזר מאיר) ליפשיץ: מחנך "המזרחי" ואיש הלשון, לשוננו לעם, מחזור נז, חוברת ד