אושרו מונחים בתורת ההגה (בלשנות) ומונחים אחרים (תשע"ה, 2014)

בישיבת מליאת האקדמיה בכ"ד במרחשוון תשע"ה (17 בנובמבר 2014) אושרו מונחים בבלשנות וכמה מונחים יחידים.

מונחי תורת ההגה (בלשנות)

הוועדה למונחי בלשנות הגישה לאישור המליאה כחמש מאות מונחים בתורת ההגה – הפרק הראשון בעבודת הוועדה.

הוועדה למונחי הבלשנות הוקמה בשנת תשע"א (2011) לשם הסדרת המינוח העברי בענפי הבלשנות העיקריים: תורת ההגה, תורת הצורות, התחביר, תורת המשמעים, חקר השיח ועוד.חבריה: פרופ' אורה שורצולד (יו"ר), פרופ' סיריל אסלנוב (מסוף תשס"ג), פרופ' עידית דורון, פרופ' עירית מאיר, פרופ' אהרן ממן, ד"ר צבי סדן ופרופ' אלישע קימרון. מרכזת הוועדה ד"ר קרן דובנוב.

לפני יובל שנים פעלה באקדמיה ועדה למונחי בלשנות והיא עסקה במונחי תורת ההגה, אבל החלטותיה לא הגיעו לכלל אישור במוסדות האקדמיה. עוד קודם לכן קבע ועד הלשון מונחים ב"תורת ההִגּוּי" (לשוננו ח, תרצ"ז [1937], עמ' 227–233). הוועדה החדשה השוותה את ההחלטות שתועדו במסמכי הוועדה הקודמת לערכי המילון למונחי בלשנות ודקדוק מאת שורצולד וסוקולוף, להחלטות קודמות של ועד הלשון והאקדמיה ללשון העברית במונחי הדקדוק ולמונחים המשמשים בספרים ובמאמרים של אנשי המקצוע, הכריעה ביניהם וגם הוסיפה מונחים חדשים.

במונחים שאושרו:

  • נֶגֶן (טוֹן) – הבחנה בין מילים או בין צורנים לפי גובה הקול. בלשונות נֶגֶן (לשונות טונליות), ובהן רוב ניבי הסינית, וייטנמית, האוסה (מדוברת בניגריה ועוד) יש מילים מובחנות זו מזו במשמעות רק לפי הנגן.
  • דִּבּוּר פִּיתוֹם (ventriloquism) – דיבור בלי הזזת שפתיים היוצר אשליה שהמדבר אינו מפיק את הקול, קרוי בלשון העממית "דיבור מן הבטן". מקור המילה 'פיתום' ביוונית, ובספרות חז"ל הוא מזוהה עם 'אוב': "אוב זה הפיתום המדבר משחיו" (ספרא קדושים, י, וכן במקומות נוספים). על פי המיתולוגיה פִּיתוֹ הוא שמו הקדום שם האי דלפי. פִּיתִיָה, כוהנת מקדש אפולו באי הזה, התפרסמה בשימוש בטכניקה זו.
  • שִׂפְתּוּת (labialization) – הבלטה או עיגול של השפתיים בהגיית עיצור או תנועה, לדוגמה ההגה w באנגלית.
  • רִיּוּשׁ (rhotacization) – מעבר מעיצור כלשהו לרי"ש. לדוגמה כנגד Eisen ('ברזל') בגרמנית נמצא באנגליתiron. תהליך הריוש מוכר בלשונות רבות.
  • טְרִיפַת אוֹתִיּוֹת (אָנַגְרָמָה) – שינוי סדר אותיות במילה (או בצירוף או במשפט) שיוצר מילה אחרת (או צירוף אחר, או משפט אחר).
  • מְלֻעֲלָע (pharyngealized) – הגיית העיצורים המלועלעים מתאפיינת בכיווץ בלוע, כגון העיצורים ט' וק' בערבית ובעברית הקדומה וכן בקרב מקצת בני עדות המזרח.
  • מִקְשֶׁתֶת (ספקטרום) –החלופה 'מקשתת' הוצעה לאקדמיה לפני שנים אחדות בפניות הציבור. הוועדה אימצה את ההצעה ושילבה אותה במונחים מִקְשֶׁתֶת רעש (noise spectrum), רִשְׁמַת מִקְשֶׁתֶת (ספקטרוגרם), רַשַּׁם מִקְשֶׁתֶת (ספקטרוגרף). אפשר לאמץ את המונח מקשתת גם בתחומים אחרים.

הרשימה כולה פורסמה באתר מונחי האקדמיה. ראו ב'הצגת מילון': בלשנות: תורת ההגה (תשע"ה).

מונחים יחידים

אושרו מונחים משלימים לרשימות קודמות וכמה תיקונים למונחים שנקבעו בעבר:

  • גּוֹרְמָן – effector (במונחי מציאות מדומה בתחום טכנולוגיית המידע). המונח שאול מן הביולוגיה, ובתחום המציאות המדומה הוא התקן הגורם שינוי בעצם בתגובה לקלט.
  • כֻּתָּן – גושי צמר הגפן בהלקט (פרי) הכותנה. הצורה כֻּתָּן מקובלת בקרב החקלאים, והאקדמיה החליטה לאמץ אותה בשמותיהן של שתי מחלות ממחלות הצמחים: בְּלָיַת הַכֻּתָּן, כֻּתָּן אָפֹר.
  • חֲזֹרֶת – סירקולציה בתחום המטאורולוגיה, כגון 'חזורת אטמוספרית'.
  • הַעֲתָרָה – איטרופיקציה (eutrophication). העתרה הוא מונח ממונחי איכות הסביבה המציין תהליך שנגרם לגוף מים מחדירה של חומרי דישון. התוצאה היא שהפיטו־פלנקטון מתרבה וכך מופר האיזון ונפגע מגוון המינים. ההצעה הַעֲתָרָה – מלשון עתיר – מזכירה בצליליה את המילה הלועזית.
  • מִבְלַע פַּחְמָן (carbon sink) – המונח מציין אזור שבו נספג הפחמן שבאוויר (למשל חורשת איקליפטוסים).

לפי בקשת חיל הרפואה הוחלט לאמץ את המונחים עָקַת קְרָב (combat stress), תְּגוּבַת־עָקָה חֲרִיפָה (acute stress reaction), ולקבוע שהמונח הֶלֶם קְרָב (combat shock) הוא מונח מיושן.

בהזדמנות זו אישרה האקדמיה את המונחים המהלכים בּוֹלְעָן – sink-hole, swallow-hole; פְּלָדַת אַל־חֶלֶד –stainless steel.

המונחים האלה ומונחים נוספים פורסמו באתר מונחי האקדמיה. ראו ב'הצגת מילון': איכות הסביבה (תשע"א);מונחים יחידים (תשל"התשע"ה).