תרבות של לשון ולשון של תרבות: כינוס משותף במכללת דוד ילין

צילום אירוע של האקדמיה

כינוס לציון שנת הלשון העברית במערכת החינוך

באסרו חג של שבועות תשע"א (יוני 2011) התקיים במכללת דוד ילין כינוס משותף לאקדמיה ללשון העברית ולמכללות האקדמיות לחינוך באזור ירושלים – המכללה האקדמית לחינוך ע"ש דוד ילין, אפרתה – המכללה האקדמית לחינוך, המכללה האקדמית הדתית לחינוך ע"ש הרא"ם ליפשיץ ומכללת הרצוג.

מימין לשמאל: ד"ר צבי עצמון, מר אודי ליאון, גב' גיל הראבן, ד"ר יהודית הנשקה, ד"ר רות בורשטיין, גב' רות אלמגור-רמון ומר אורן נהרי

מימין לשמאל: ד"ר צבי עצמון, מר אודי ליאון, גב' גיל הראבן, ד"ר יהודית הנשקה, ד"ר רות בורשטיין, גב' רות אלמגור־רמון ומר אורן נהרי

־


הכינוס עסק ביחס בין הלשון ובין החינוך והתרבות. את הכינוס פתח נשיא האקדמיה ללשון העברית פרופ' משה בר־אשר. הוא ציין את חשיבות הקשר שהיה בין ועד הלשון ובין אגודות המורים וקרא לשיתוף פעולה דומה בין האקדמיה והמכללות לחינוך. עוד עמד הנשיא על הקשר ההדוק שבין הכרת יצירות הספרות ובין העשרת הלשון והפציר במורים לעודד את הקריאה כאמצעי ללימוד הלשון. ראש מכללת דוד ילין ד"ר אנה רוסו ויושב ראש המזכירות הפדגוגית של משרד החינוך ד"ר צבי צמרת נשאו דברי ברכה.

את הרצאת הפתיחה "עת להלין ועת לבחור – באיזו עברית ידובר וייכתב?" נשא חבר האקדמיה ללשון העברית ד"ר עמינדב דיקמן – מרצה בכיר בחוג לספרות כללית והשוואתית וראש המגמה ללימודי תרגום באוניברסיטה העברית. ד"ר דיקמן סקר עמדות של חוקרי העברית והעושים בעברית כלפי לשוננו המתגבשת. לטענתו, גם אלו שסברו שאין להתערב בהתפתחותה של הלשון המדוברת לא דגלו בעמדה זו בנוגע ללשון הספרותית המשמשת בעיקר בכתיבה. הוא עמד על חשיבותה של העברית במשלב הגבוה כגשר תרבותי בין העברית החדשה למקורות, וקרא לשימורה ולטיפוחה של עברית זו.

המושב הראשון עסק בעמדות כלפי התקן הלשוני בתקופות שקדמו לעברית החדשה. פרופ' יוסף עופר, מרצה במחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר־אילן ובמכללת הרצוג וחבר האקדמיה ללשון העברית, סקר בהרצאתו את מפעליהם של בעלי המסורה ואת דרכם ותפיסתם בנוגע לשאלות של דקדוק. פרופ' לובה חרל"פ, משנה אקדמי וראש המרכז ללימודי הטקסט במכללת ליפשיץ, הראתה מגמות מתרוצצות של שמרנות ופתיחות בכתבי המדקדקים בימי הביניים. ד"ר חיים א' כהן, המכהן כראש בית הספר למדעי היהדות באוניברסיטת תל־אביב, חבר האקדמיה ללשון העברית ועורך המילון ההיסטורי, עסק בהרצאתו ב"מעשי מדקדקי אשכנז בנוסח התפילה" והתמקד בגלגולן של הצורות מִנַּיִן ומְנַיִן. יושב ראש המושב היה ד"ר חנוך גמליאל ממכללת הרצוג.

המושב השני עסק בתקן ומציאות בחינוך הלשוני. ד"ר אורלי אלבק, מרכזת מערך ההשתלמויות באקדמיה ללשון העברית, הרצתה על "פוסקנות והגיון הלשון – הילכו שניים יחדיו?". היא סקרה את מערך השיקולים המובילים לפסיקות בתחום הלשון, וטענה כי במקרים רבים יש לתת משקל מכריע להסדרה ולפישוט של הכללים ולהיגיון הלשוני. ד"ר עמנואל אלון מן המכללה האקדמית בית ברל עמד בהרצאתו "ערכים ומציאות בלשון ובחינוך הלשוני" על הצורך לצאת מתוך הידע הלשוני של התלמידים אל לימוד כללי הלשון. הוא הדגיש את החשיבות ללמד הבחנות בין מבנים ולאו דווקא לדבוק בידע דקדוק פורמלי. ד"ר גבריאל בירנבאום, חוקר בכיר במפעל המילון ההיסטורי, תיאר את דמותו של יצחק אבינרי כמתקן לשון וכחוקר העברית. הוא ציין שאבינרי ראה בתיקון הלשון את ייעוד חייו ועסק בכך בלהט ובהתלהבות יוצאי דופן; שיקוליו להתיר או לאסור היו סובייקטיביים מאוד, וגישתו הפוסקנית חדרה גם לספרי המחקר שלו. ד"ר רחל רוזנר ממכללת דוד ילין דנה בתקן ובנורמה בתכניות הלימודים בלשון בבתי הספר התיכוניים ובמכללות, והראתה את השינוי שחל לאורך השנים במקומו של רכיב זה. יושבת ראש המושב הייתה ד"ר סיגלית רוזמרין ממכללת אפרתה.

חתם את יום העיון רב־שיח שנשא את הכותרת "לשון, תרבות ואקדמיה" בהנחייתה של רות אלמגור־רמון, יועצת הלשון של רשות השידור מטעם האקדמיה ללשון העברית. השתתפו ד"ר רות בורשטיין, ראש לימודי עריכת הלשון במכללת דוד ילין; ד"ר יהודית הנשקה מרצה בכירה בחוג ללשון באוניברסיטת חיפה, וקודם לכן באוניברסיטה העברית ובמכללת אפרתה; הסופרת גיל הראבן, חברת האקדמיה ללשון העברית; איש הטלוויזיה והקולנוע אודי ליאון, ממייסדי בית הספר לקולנוע "מעלה" ומנהלו בעבר, עמית בבית הספר למנהיגות חינוכית; אורן נהרי, עורך חדשות החוץ בערוץ הראשון ועורך ומגיש של "השעה הבין־לאומית" בקול ישראל, וד"ר צבי עצמון, איש מדעי הטבע ומשורר, מורה בבית הספר למדעים ולאמנויות ומרצה בכיר במכללת דוד ילין.
מן הנושאים שנדונו ברב־שיח: השימוש בלשון מסובכת ולא מובנת בתחומים מקצועיים מסוימים למטרות "גידור" ו"גנדור"; האם מצבה של העברית היום באמת כל כך רע מבחינת שיבושי הלשון; עירוב משלבים – לשון גבוהה ולשון דיבור – בטקסט; איך מנחילים לשון גבוהה ואוצר מילים וניבים; בין הצורך בדיוק לשוני ובין הצורך להיות מובן בלשון השידור; העברת המציאות הרב־תרבותית והרב־לשונית לשפת הקולנוע; שימושי לשון המושפעים מלשונות המקור של הדוברים ומעמדם הנורמטיבי.