יובל למפעל המילון ההיסטורי, חנוכה תש"ע, דצמבר 2009

צילום מאירוע של האקדמיה

מפגש רעים של עובדי המילון ההיסטורי לדורותיהם התקיים בכ"ז בכסלו, נר שלישי של חנוכה תש"ע, 14 בדצמבר 2009, בבית האקדמיה. במפגש הפנו חוקרי המילון לדורותיהם מבט משותף אל העבר אל ההווה ואל העתיד של המפעל במלאות חמישים שנה לתחילת העבודה בו, וסיכמו יובל למפעל מחקר יוצא דופן במדעי הרוח בישראל – מפעל בעל אופי קולקטיבי של עבודת מחקר, המבוסס על חשיבה משותפת וביקורת הדדית, שכל החוקרים בו גם יחד חתומים על תוצאותיו.

במפגש נשאו דברים נשיא האקדמיה, עורך המילון ההיסטורי, מרכזת מפעל המילון, ראשי מדורים ועובדים בעבר ובהווה.

פתח את המפגש נשיא האקדמיה, פרופ' משה בר־אשר: "יש להתפלא מהתעוזה של הראשונים שהגו את המעשה: איך חשבו לממש מפעל של למעלה משלושת אלפים שנות עברית באמצעות שניים־שלושה עובדים. יש לשבח את אלה שהיו בדור ההוא על האמונה והתעוזה להתחיל במפעל הזה. אנו מצדיעים לזכרם של כל החוקרים שלקחו חלק בהתחלה, ומצדיעים לכל העובדים שהתמידו במשך שנים וראו פֵּרות רבים בעמלם."

פרופ' אברהם טל, עורך המילון, סיפר על מפעל המילון מנקודת מבטו האישית: "נתוודעתי למילון בהיותי מורה צעיר בבית ספר עממי. קיבלתי אז במתנה ספר ובו סימנייה, מעין קדימון, שהציגה את המילון ההיסטורי של הלשון העברית. חשבתי לעצמי שמורה צעיר צריך מילון כזה. שאלתי בעירי מוכרי ספרים על המילון, גם כתבתי להוצאת ביאליק וביקשתי לרכוש אותו. עד היום לא שמעתי מהם. עברו שנים ומייסד המפעל ומתווה דרכו פרש ומצאו שאני צריך למלא את מקומו. הנעליים האלה עודן גדולות על רגליי הקטנות. אבל היה לי צוות מצוין. תמיד התקנאתי בהיקף הידיעות של האנשים שהייתי ממונה עליהם. האנשים עושים עבודות נפלאות, ואני אומר עתה רק מקצת שבחם בפניהם".

דורית לרר, מרכזת מפעל המילון ההיסטורי, הציגה נתונים סטטיסטיים שונים הן על עובדי המפעל לדורותיו הן על ההישגים המחקריים שנרשמו עד כה.

ותיקי המילון ההיסטורי העלו זיכרונות: פרופ' גדעון גולדנברג (החוג ללשון העברית, בלשנות שמית ולשונות היהודים באוניברסיטה העברית; מחוקרי המילון הראשונים) סיפר על הניסיונות הראשונים לעשיית המילון ההיסטורי ועל תפיסותיהם השונות של פרופ' טור־סיני (נשיא האקדמיה הראשון) ופרופ' בן־חיים (העורך המייסד של המילון) לכונן שיטת עבודה אחת יעילה. פרופ' ראובן מירקין (לשעבר ראש מדור הספרות החדשה) הרחיב בדישבורו על החדשנות הטכנולוגית והחלוציות שבעשיית המילון, וד"ר מרדכי מישור (לשעבר ראש מדור הספרות העתיקה) תיאר את העבודה והאווירה במפעל המילון בתקופה שנעשה מפעל ממוסד והעסיק מספר הולך וגדל של עובדים.

אביטל כ"ץ, ראש מדור המחשוב, סקרה את ההיסטוריה הטכנולוגית של העבודה במילון מראשיתו ועד ימים אלה. את מצב העבודה הנוכחי במאגר הציגו ראשי המדורים – ד"ר בנימין אליצור (המדור לספרות העתיקה), ד"ר יחיאל קארה (המדור לספרות הגאונים), אהרן ברבריאן (המדור לשירת ימי הביניים); ד"ר אליקים וייסברג (המדור לספרות הרבנית) ודורון רובינשטיין (המדור לספרות החדשה) – שסיפרו על הנעשה במדורם ועל תכניותיהם לעתיד.

הכינוס נחתם בדברים מפי רות גלצר, צעירת החוקרים במילון, שדיברה בשם הדור הצעיר של החוקרים. היא סיכמה את דבריה כך: "גבוה מעל החמימות והאמון השוררים באקדמיה בולטת לה הענווה הרבה של העובדים. רבים כאן הידענים המופלגים, כל אחד בתחומו, מלאים בידיעות כמים לים מכסים, אך לעולם אין הם מטביעים את השומע במעמקים. הם אינם מנסים להרשים בידיעותיהם, אלא משתפים בהן כאילו היו דבר של מה בכך. לא באתי לתאר בדבריי הקצרים את העבודה במילון ההיסטורי, את היסודיות הרבה המלווה אותה ואת ההתעמקות בכל תג ובכל קוץ, אלא את החוויה הראשונית שלנו, העובדים החדשים, במפגש עם המפעל. יוכלו הנוכחים כאן להעיד, כי אף על פי שהימים ימי החנוכה, לא גמרתי את ההלל על המילון ועל עובדיו, אלא הסתפקתי בחצי הלל בלבד."

לקריאה נוספת:
מפגש עובדי המילון ההיסטורי לרגל 50 שנה למפעל המילון, אקדם 41, עמ' 8.