תשט”ז–תשי”ח (1956–1958): כיצד עושים מילון היסטורי?

מייסדו ועורכו הראשון של המילון היה פרופ’ זאב בן־חיים. הוא נבחר לתפקיד בשנת תשט”ז (1956) והיה העורך עד לפרישתו בשנת תשנ”ב (1992). את השנים הראשונות בתפקיד הקדיש בן־חיים “להתחקות על דרך עשיית מילונים מדעיים גדולים […] ולהכין הצעת תכנית־ביצוע של מפעלנו כפי התנאים המיוחדים לנו”.

במחצית הראשונה של שנת תשי”ח (סוף 1957–תחילת 1958) שהה בן־חיים באירופה לצורכי עבודתו המדעית. את שהותו שם ניצל למחקר בספריות הגדולות, לסקירת המילונים הגדולים, וכן לסיור במפעלי מילונים היסטוריים ברחבי היבשת: באדינבורו, בפריס, באוקספורד, במינכן ובאבּריסטווית’ (ויילז).

בסדרת ישיבות של מועצת מערכת המילון ההיסטורי בחודש סיוון תשי”ח (מאי–יוני 1958) הוא סיפר על ממצאיו והציע את תוכניתו לארגון מלאכת ההכנה של המילון ההיסטורי. בן־חיים הציע להשתית את עבודת המילון מראשיתה על השימוש ב”שיטה האוטומאטית” (מחשבים), רעיון מהפכני באותם ימים.

הצעתו של בן־חיים: לעשייתו של המילון ההיסטורי ללשון העברית של האקדמיה ללשון העברית