יוֹרֶה

 

Yoreיוֹרֶה הוא הגשם הראשון של עונת הגשמים בארץ ישראל. מקור המילה במקרא – שם היא מופיעה פעמיים לצד בן זוגה מַלְקוֹשׁ: "וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ" (דברים יא, יד), "ה' אֱלֹהֵינוּ הַנֹּתֵן גֶּשֶׁם יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בְּעִתּוֹ" (ירמיהו ה, כד). מקובל לפרש כי יוֹרֶה הוא הגשם הראשון ומַלְקוֹשׁ – הגשם האחרון. צורה אחרת של המילה היא מוֹרֶה: "וַיּוֹרֶד לָכֶם גֶּשֶׁם מוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ בָּרִאשׁוֹן" (יואל ב, כג).

שאלת גיזרונה של המילה יוֹרֶה העסיקה כבר את חז"ל, ובברייתא המובאת בתלמוד הבבלי (תענית ו ע"א) מוצעים לה שלושה הסברים. לפי ההסבר הראשון המילה קשורה לפועל הוֹרָה: "שמוֹרֶה את הבריות להטיח [לטייח] גגותיהן ולהכניס את פירותיהן, ולעשות כל צרכיהן". ההסבר השני קושר את המילה לפועל הִרְוָה: "שמַרְוֶה את הארץ ומשקה עד תהום, שנאמר (תהלים סה, יא): תְּלָמֶיהָ רַוֵּה נַחֵת גְּדוּדֶיהָ בִּרְבִיבִים תְּמֹגְגֶנָּה צִמְחָהּ תְּבָרֵךְ". ההסבר השלישי הוא "שיורד בנחת ואינו יורד בזעף". הסבר זה קושר כנראה בין המילה יוֹרֶה ובין הפועל יָרָה – המציין השלכה מכוונת של דבר.

גם במחקר בן ימינו חלוקות הדעות בשאלת גיזרון המילה יוֹרֶה, ושתי הדעות העיקריות זהות לשתיים מאלו של חז"ל: לפי הדעה הרווחת יותר יוֹרֶה גזור מן השורש יר"י ומציין את הטחת הגשם מן השמיים, ואילו הדעה השנייה קושרת את המילה אל השורש רו"י ולפיה יוֹרֶה מציין את הרוויית האדמה היבשה.

לסיום נביא את ההסבר שנתן למילה המדקדק והפרשן הנודע אברהם אבן עזרא בפירושו לדברים יא, יד: "יורה – גשם שיורה על שנה טובה, והוא בתחלת השנה".