עצמאותו של רש"י בתחום המילון מאת חנוך גמליאל

לשוננו, כרך עג חוברת ג–ד (תשע"א), עמ' 437–448

רש"י והלשון העברית

לקריאת המאמר

דברי רקע

"כן, גם רש"י במחדשי הלשון ובמרחיביה. ואם קשה להרגיש בזה, ואם גם עין בוחנת ומנוסה לא תמיד תרגיש בחדושיו – אין זה אלא משום שרובם כה טבעיים ופשוטים, עד שהם נראים לנו כמצויים בלשון מששת ימי בראשית… מי יוכל להעלות על דעתו שמלים כה פשוטות ושגורות כהצלחה, הסכמה, שאיפה, תמיכה, מאסר, שקידה, רעידה, יהדות, הפוך, באור, תכוף, מתעקש, תמוה, פרידה, בדחן, פרשן, שתקן, קצור, גמגום, גביה, תחבושת ועוד ועוד – אין להן מקור אחר קודם לרש"י?"
מתוך: יצחק אבינרי, היכל רש"י, א, ירושלים תש"מ, עמ' 102)

רבי שלמה יצחקי, מגדולי חכמי ישראל בכל הדורות, נולד בסביבות שנת דת"ת (1040) בעיר טרואה (בתעתיק העברי הקדום: טרוייש) שבצרפת, ובה פעל רוב ימיו עד למותו ביום כ"ט בתמוז דתתס"ה (1105). הוא פתח את שערי המקרא והתלמוד בפני רבבות אלפי ישראל בני כל הגילים – מילדים רכים בתחילת לימודם בתלמודי התורה ובבתי הספר ועד תלמידי חכמים מופלגים היושבים אל מול הגמרא ומעיינים בה קודם כול, ולעולם, בלוויית פירוש רש"י שעל הדף.

בתודעת הדורות לא נתפס רש"י כמדקדק – כעדות המשורר שמשון מלצר בפואמה שלו 'אשירה לרש"י': "שמעתי מפי חכמים שאין כוחך בדקדוק". ואולם ממחקרים שנעשו לאחרונה מתברר שפירושיו מעמידים תפיסה בלשנית סדורה ומגובשת. גם המילים הרבות שחידש – המשמשות אותנו עד היום – אינן מזוהות עמו בדרך כלל. "רבים יתמהו", כותב אבינרי בפתיחה למילון חידושי רש"י שערך, "הא כיצד? רש"י חידש מילים? ואנחנו לא הרגשנו בזה ולא ידענו…". בחידושים המיוחסים לו: בַּדְחָן, יַהֲדוּת, מַאֲסָר, פַּרְשָׁן, תַחְבֹּשֶׁת.

במפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית הולכת ונשלמת התקנת פירוש רש"י לחמשת חומשי התורה על פי כתב יד לייפציג 1 – מן המעולים שבעדי הנוסח של החיבור. ההתקנה המדויקת ושילוב החיבור במאגרי המילון עתידים לפתוח פתח למחקר מדויק יותר של חידושי הלשון של רש"י על ידי השוואת אוצר המילים שלו לזה של החיבורים שקדמו לו.

* * *

ביום י"ז באדר א' תשע"א (21 בפברואר 2011) ייחדה האקדמיה ערב עיון פתוח לדמותו של רש"י ותרומתו כמדקדק וכמעשיר מילונה של הלשון העברית. בעקבות יום העיון פורסמו בלשוננו עג ארבעה מאמרים שעניינם התקנת פירוש רש"י במאגרי המילון ההיסטורי, עיסוקו הנרחב של רש"י בלשון העברית ותרומתו לה.

לקריאה נוספת

> יצחק אבינרי, היכל רש"י, מהדורה חדשה, א–ב, ירושלים תש"ם–תשמ"ה
> חנוך גמליאל, רש"י כפרשן וכבלשן, ירושלים תש"ע
> אברהם גרוסמן, "עיסוקו של רש"י בלשון העברית וזיקתו לתרבותם של היהודים בארצות האסלאם", לשוננו עג (תשע"א), עמ' 425–436
> חיים א' כהן, "דקדק רש"י וזה לשונו", לשוננו עג (תשע"א), עמ' 423–424
> אריאל  שוה, "צורות נשכחות בפירוש רש"י לתורה", לשוננו עג (תשע"א), עמ' 449–458