גלגוליו של כַּדּוּר

כדור

המילה כַּדּוּר מוכרת לכולנו משחר הילדות ורגילה בלשוננו בהקשרים רבים. כבר בתקופת חז"ל רָווח השימוש במילה זו, ואפילו בהקשר של משחק: "כגון אילו שמשחקין בכדור ברשות הרבים" (תוספתא שבת י, י). במדרש על הפסוק "דִּבְרֵי חֲכָמִים כַּדָּרְבֹנוֹת" (קהלת יב, יא) אף נמשלה התורה העוברת במסורת לכדור הנמסר מיד ליד במשחק של ילדוֹת: "כדרבונותככדור הזה בין הבנות. מה הכדור הזה מקלטת [= עוברת?] מיד ליד וסופה לנוח ביד אחד – כך משה קיבל תורה מסיני ומסרה ליהושע ויהושע לזקנים וזקנים לנביאים" (ירושלמי סנהדרין י:א, כח ע"א ועוד).

ומניין התגלגל הכדור ללשון חז"ל? בשאלה זו חלוקות הדעות. לכאורה המילה מצויה פעמיים בספר ישעיהו: "צָנוֹף יִצְנָפְךָ צְנֵפָה, כַּדּוּר אֶל אֶרֶץ רַחֲבַת יָדָיִם" (כב, יח), "וְחָנִיתִי כַדּוּר עָלָיִךְ וְצַרְתִּי עָלַיִךְ מֻצָּב וַהֲקִימֹתִי עָלַיִךְ מְצֻרֹת" (כט, ג). במדרש ויקרא רבה (ה, ה) אכן נתפרשה התיבה 'כדור' שבפסוקים אלו על פי המילה כַּדּוּר של לשון חז"ל, וכך ביארו את הכתוב גם כמה פרשנים ומדקדקים בימי הביניים כגון רס"ג ורד"ק.

אך לדעת רבים – בעבר וכיום – אין מדובר כאן כלל במילה כַּדּוּר, כי אם במילה דּוּר בצירוף כ' היחס: כַּדּוּר = 'כמו (ה)דוּר'. המילה דּור מוכרת גם היא מספרות חז"ל, כנראה במשמע שפה עגולה – בעיקר במלאכת קליעת סלים. השורש דו"ר מציין דברים עגולים בכמה מן הלשונות השמיות, ואף בעברית עצמה – כגון במילה מְדוּרָה (עצים בוערים המסודרים בעיגול). לפי זה "וְחָנִיתִי כַדּוּר" פירושו 'אחנה עלייך כמו דור', כלומר 'אכתר אותך'. פרשנות זו מתיישבת טוב יותר עם הֶקשר המילה בפסוק זה, שכן כפי שכתב המדקדק הנודע דונש בן לברט: "אילו היה הכף מן יסוד המלה היו אומרים ככדור" (תשובות דונש על רבי סעדיה גאון, תשובה קא).

יש הסוברים כי המילה כַּדּוּר אכן נולדה מתוך פרשנות מוטעית לכתובים בישעיהו. אך במחצית השנייה של המאה העשרים – עם גילוי כתבי אוגרית – התחזקה הסברה שמדובר בכל זאת במילה שמית קדומה. באחד מן הלוחות (המתוארכים למאה הי"ד לפני הספירה) נאמר על האלה ענת הנוקמת באויביה: "תחתה ככדרת רא[ש]". חוקר המקרא משה דוד קאוסטו הציע לתרגם זאת "תחתיה ככדורים ראשים" והסברו: "הראשים שכרתה ענת מוטלים תחת רגליה ככדורי משחק".

כך או כך דורות רבים יש לכדור מקום של כבוד בלשוננו – ולא רק במגרש. כבר בתלמוד הירושלמי נאמר "שהעולם עשוי ככדור" (עבודה זרה ג:א, מב ע"ג), ובימי הביניים נוצר הצירוף "כדור הארץ". בעברית החדשה נוספה למילה כַּדּוּר המשמעות 'קליע', ובלשון הדיבור כַּדּוּר הוא גם גלולת מרפא. מן הכדור נולד בימי הביניים שם התואר כַּדּוּרִי, ובימינו נוצרו כַּדּוּרִית (המונח התקני כיום הוא 'תא דם'), כַּדֹּרֶת ("באולינג") ואף הפועל כִּדְרֵר.