כְּמָה שֶׁנֶּאֱמַר
במרכז ההגדה של פסח ניצב סיפור יציאת מצרים המבוסס על דרשות וביאורים לפסוקים מן התורה. בהגדות רבות, ובייחוד בהגדות אשכנזיות, בא לפני ציטוטי הפסוקים הביטוי “כְּמָה שנאמר” – לעומת “כְּמוֹ שנאמר” בהגדות אחרות. נשאלנו כיצד נכון להגות את המילה ‘כמה’ בביטוי זה.
הביטוי כְּמָה שֶׁ־ זהה אומנם במשמעו לביטוי כְּמוֹ שֶׁ־, אך נבדל ממנו בהגייתו: אין מדובר בקמץ קטן כפי שיש הטועים לחשוב, אלא בקמץ רגיל שתנועתו a. כלומר ההגייה הנכונה היא kema.
מקורה של הצורה כְּמָה או כְּמָא בלשון הארמית. צורה זו מוכרת למשל מתרגום אונקלוס לתורה שבו היא מופיעה תמורת המילה כְּמוֹ (אך בצורות הנוטות הבסיס הוא כְּוָת־, כגון כְּוָתֵיהּ).
השימוש בצורה כְּמָה בטקסטים עבריים קדום למדי. באחת מאיגרות בר־כוכבא נכתב “כמה שעסתי” כלומר ‘כמו שעשיתי’. בספרות חז”ל אפשר למצוא את שתי הנוסחאות ‘כמה שנאמר’ ו’כמו שנאמר’, ולפי מאגרי מפעל המילון ההיסטורי ‘כמה שנאמר’ מתועד במסירות של חיבורים מוקדמים יותר.
בנוסח התפילה האשכנזי ‘כמה’ במשמעות ‘כמו’ מופיעה לא רק בהגדה של פסח אלא גם בתפילות הימים הנוראים: “כמה שידענו”, “כמה שכתוב”, “כמה שהבטחתנו”.
הערה: לצד הניקוד כְּמָה על פי הארמית מוצאים בכתבי היד ובמחזורים את הניקוד כְּמַה ואף את הניקוד כַּמָּה בהשפעת ניקודה של מילת השאלה כַּמָּה (=איזו כמות).
