Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

אושרה הפרוגרמה של הקריה החדשה ללשון העברית בירושלים (תשע"ד, 2014)

במשכן החדש של האקדמיה ללשון העברית יוקמו המוזאון הלאומי לעברית, מכוני מחקר חדשים ומרכז למידה ותרבות לציבור הרחב.

ועדת היגוי מיוחדת ובה נציגי משרדי הממשלה (משרד ראש הממשלה ומשרדי האוצר, החינוך, התרבות והספורט, התיירות וירושלים והתפוצות), נציגי עיריית ירושלים והרשות לפיתוח ירושלים, נציגי רשות מקרקעי ישראל וההסתדרות הציונית העולמית ואנשי האקדמיה ללשון העברית, אישרה היום (כ"ה בשבט, 26 בינואר) את הפרוגרמה להקמת קריית הלשון העברית בקריית הלאום בירושלים. (בכפוף להכנת הפרוגרמה למוזאון.)

בישיבת ועדת ההיגוי ציין פרופ' משה בר־אשר, נשיא האקדמיה ויו"ר הוועדה, שממשלת ישראל בראשות בנימין נתניהו רואה בהקמת הקריה חדשה מפעל לאומי שעל הממשלה להוביל אותו ולקדמו, וסיפר שגם הממשלות הקודמות תמכו בהקמת בית חדש לאקדמיה. מנכ"לית משרד התרבות והספורט אורלי פרומן שהשתתפה בישיבה, העלתה על נס את התפקיד החשוב של האקדמיה במחקר העברית ובטיפוח מעמדה, והדגישה שהקריה החדשה תאפשר לאקדמיה למלא את תפקידה המדעי והציבורי.

ועדת ההיגוי הוקמה בעקבות החלטת ממשלת ישראל מיום 18 בנובמבר 2012 על הקמת משכן חדש לאקדמיה ללשון העברית. מאז ההחלטה שקדו באקדמיה על הכנת הצעה הכוללת את ההיבטים הרעיוניים והפיזיים של הקריה החדשה ומפרטת את פעילות הליבה של האקדמיה בתחום המחקר ובתחום הכוונת הלשון.

בקריה החדשה כלולים מרכיבים חדשים ובראשם המוזאון הלאומי לעברית שיהיה מוקד משיכה למבקרים מן הארץ ומן העולם ויספר את סיפורה הייחודי של הלשון העברית לאורך שלושת אלפי שנותיה ואת סיפור תחייתה בעת החדשה. במוזאון תהיה תצוגת קבע חווייתית שייעשה בה שימוש במערכות מולטימדיה מתקדמות ותערוכות מתחלפות.

לפי חזון הקריה החדשה ללשון העברית, תורחב הפעילות המדעית של האקדמיה. נוסף על מפעל המילון ההיסטורי יוקמו מכוני מחקר חדשים שיעסקו בחקר המילונאות העברית, בחקר תחיית הלשון ובתיעוד העברית הישראלית. בקריה יוקם מרכז למידה ותרבות שיתקיימו בו פעילויות לימודיות, כינוסים ואירועי תרבות שבמרכזם הלשון העברית ומיועדים לקהל הרחב. האקדמיה תרחיב את פעילותה בתחום הכוונת הלשון ותעמיד לרשות הציבור מרכז מקוון ללשון העברית – הגדול והמוסמך ביותר – שיוצג בו כל המידע ההולך ונצבר בין כותלי האקדמיה. עוד יוקמו בקריה החדשה ארכיון של ועד הלשון ושל האקדמיה וספרייה שתשרת את חוקרי הלשון העברית והספרות העברית לדורותיה, ותורחב פעילותה של היחידה להוצאה לאור המתמחה בפרסומי מחקרים בבלשנות ובמדעי היהדות.

בפרוגרמה הוצגו הצרכים הפיזיים של הקריה החדשה והיקפי השטחים הנדרשים. לפי הערכת אנשי האקדמיה לקריה החדשה צפויים להגיע מאות אנשים ביום, ובהם מבקרים במוזאון – יחידים, משפחות וקבוצות מן הארץ ומחו"ל, משתלמים וקהל משתתפים באירועי תרבות, חוקרים, חברי האקדמיה ועובדיה.

השטח נטו המיועד לקהל הרחב יכלול את אולמות התצוגה של המוזאון שיתפרסו על כ־2,300 מ"ר, אולם רב־תכליתי לפעילויות תרבות וכינוסים המיועד לכ־300 איש וחדרי הרצאות – שיהוו יחד את מרכז הלמידה והתרבות והיקפם יהיה כ־900 מ"ר. נוסף עליהם יוקצו שטחים למבואה, לחנות מבקרים ולמתקני שירות אחרים. שאר השטח מיועד לחברי האקדמיה ולעובדיה, והוא יכלול את אולם מליאת האקדמיה, חדרי ישיבות, חללי עבודה לחוקרי האקדמיה, חדרי ישיבות ופינות עיון. היקפו יהיה כ-1,650 מ"ר.

בסך הכול מוערך גודל הקריה החדשה ב־5,400 מ"ר נטו (8,500 מ"ר ברוטו, כולל חניה). עלות בניית קריית הלשון העברית והמוזאון נאמדת ב־150 מיליון שקלים.

לפי החלטת ועדת ההיגוי, תוקם הקריה החדשה בקריית הלאום בירושלים כראוי למוסד העליון הלאומי והממלכתי ללשון העברית, תהיה מזמינה ונגישה לקהל מבקרים גדול, ותאפשר לאקדמיה ללשון העברית להגשים את משימותיה במחקר ובהכוונת הלשון באמצעים ובהיקף ההולמים את מדינת ישראל במאה העשרים ואחת.

מנכ"לית האקדמיה ללשון העברית טלי בן־יהודה אמרה כי אישור הפרוגרמה הכללית בוועדת ההיגוי הבין־משרדית הוא שלב חשוב בקידום המיזם להקמת הקריה החדשה ללשון העברית, וכי בשנה הקרובה האקדמיה תעסוק בין השאר בהכנת פרוגרמת תוכן למוזאון וצפי מבקרים. להערכתה השלמת כל מרכיבי המיזם, ובכללם תכנון המבנה והבנייה עצמה והקמת המוזאון החדש, תארך שש עד שמונה שנים. על פי זה חנוכת מבנה הקריה צפויה להיות בשנת 2020 או  2022.

כתבו עלינו

אושרה תכנית המשכן החדש של האקדמיה ללשון העברית, עיתון הארץ, 28 בינואר 2014.