שלום כיתה א

שלום כיתה אהמילים המוכרות 'שלום כיתה אָלֶף' מקבלות את פניהם של הילדים הרכים ביומם הראשון בבית הספר. אך לקשר בין אָלֶף ללימוד שורשים עמוקים הרבה יותר.

האותיות העבריות היו בראשיתן ציור של חפץ, חיה, איבר וכדומה ששמם פותח בהגה שהאות מייצגת. כמה אותיות אף קיבלו מכאן את שמן, כגון האות עַיִן שצורתה הקדומה a-1. מכתובות עתיקות אנו למדים כי האות אָלֶף הקדומה הייתה בצורת ראש של שור a-2 וממנה נוצרה הצורה המפושטת a-3. וכך אנו מוצאים a-4 בכתב העברי הקדום, a-5 ביוונית ולטינית, a-6 בכתב העברי המרובע. הקשר בין אָלֶף לשור נראה אולי תמוה לדוברי העברית בת זמננו, אך לדוברי העברית הקדומה הוא היה פשוט ומובן. בספר דברים נאמר: "בָּרוּךְ פְּרִי בִטְנְךָ וּפְרִי אַדְמָתְךָ וּפְרִי בְהֶמְתֶּךָ, שְׁגַר אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרוֹת צֹאנֶךָ" (כח, ד), ובישעיהו: "וְהָאֲלָפִים וְהָעֲיָרִים עֹבְדֵי הָאֲדָמָה בְּלִיל חָמִיץ יֹאכֵלוּ" (ל, כד). בפסוקים אלו ואחרים המילה אֶלֶף פירושה שור, בקר, וכך משמעה בלשונות שמיות נוספות. צורה אחרת של מילה זו היא אַלּוּף (תהלים קמד, יד).

יש הקושרים את אֶלֶף ואַלּוּף במשמעות 'בקר' לצירוף כֶּבֶשׂ אַלּוּף (ירמיהו יא, יט), שאותו מקובל לפרש 'כבש מבוית', 'כבש מתורבת'. לפי דעה זו אֶלֶף הוא ביסודו שור מתורבת, בהמת עבודה, ומכאן שור בכלל. ההבנה כי אַלּוּף פירושו '­­מתורבת' מבוססת על אחד ממשמעיו של השורש אל"ף בעברית ובלשונות הקרובות לה: לימוד ותרגול. אֱלִיהוּא אומר לאיוב: "הַחֲרֵשׁ וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה" (איוב לג, לג), וספר משלי (כב, כה) מציע שלא לחבור אל אדם הנוטה לכעוס "פֶּן תֶּאֱלַף אֹרְחֹתָו", כלומר כדי שלא תלמד את דרכיו. בעברית החדשה נתייחד הפועל אִלֵּף לאימון של בעלי חיים, ואילו המשמעות הכללית של לימוד נשתמרה רק בצורת הבינוני מְאַלֵּף, כגון 'הרצאה מאלפת', 'ספר מאלף'.

מן הארמית מוכר שם הפעולה אוּלְפָן או אוּלְפָנָא שפירושו 'לימוד' (הפועל הוא ביו"ד במקום האל"ף, כגון לְמֵילַף = ללמוד). בתרגומי המקרא בא הצירוף 'בית אולפנא' תמורת 'אוהל מועד', ובעברית החדשה שימשו בעבר 'בית אולפן' או 'בית אולפנא' במשמעות בית ספר או מקום לימוד והכשרה. בידיעה משנת 1942 מסופר על הקמת "מוסד חנוכי לבנות" של בני עקיבא בפתח תקווה בשם "אולפנא", ומכאן אֻלְפָּנָה במשמעות תיכון תורני לבנות. ומספרים שאת השם אֻלְפָּן לבית ספר ללימוד עברית למבוגרים הגו יוסף שקד ונחום לוין בשנת 1949 עם הקמת האולפן הראשון – אולפן עציון בירושלים. עוד קודם לכן אפשר למצוא שימוש במילה אֻלְפָּן תמורת סטודיו בעקבות הקשר של מילה זו ללימוד (השוו study, student). מכאן 'אולפן רדיו' (עוד מראשית השידורים בעברית בתקופת המנדט), 'אולפן טלוויזיה', 'אולפן הקלטות'.

גם אַלּוּף במשמעות ידיד, המוכר בצירוף 'אלופי ומיודעי' (תהלים נה, יד), קשור כנראה ללימוד ולתרגול – אדם שמורגלים להיות בחברתו. את אַלּוּף במשמעות מנהיג וראש(כמו אלופי אדום) יש מי שקושר אל השור או הכבש האלוף – המאומן והמלומד – המוביל את העדר. ואולם מקובל יותר כי אַלּוּף במשמעות זו הוא מעין 'שר אלף' – הממונה על אלף איש. אפשרות נוספת היא כי אַלּוּף קשור למילה אֶלֶף במשמעות חלק של שבט (כנראה בן אלף אנשים או משפחות), כגון בדברי גדעון "הִנֵּה אַלְפִּי הַדַּל בִּמְנַשֶּׁה" (שופטים ו, טו).

מן המספר אֶלֶף נגזר שם התואר מַאֲלִיף שפירושו 'מרובה', 'מוכפל פי אלף': "צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ" (תהלים קמד, יג), ומכאן 'ברכות מאליפות' – ברכות לרוב, שפע ברכות.

ברכות מאליפות לעולים לכיתה א' ולכל התלמידים והמורים!

קובץ מעוצב (להדפסה)