נוֹכֵחַ ונוֹכָח

nochachהמילים נוֹכֵחַ ונוֹכָח דומות מאוד בצורתן, אך שונות בגיזרונן ובמשמען.

נוֹכֵחַ פירושו נמצא במקום, אינו נעדר: 'מדוע אינך נוֹכֵחַ בכל הישיבות?' 'רוב הנוֹכְחִים תמכו בהצעה'. המילה נוֹכֵחַ היא צורת ההווה של הפועל נָכַח בבניין קל. פועל זה נוצר מן המילה נֹכַח (במלעיל) שמשמעה 'מוּל': נוֹכֵחַ הוא מי שעומדים מולו, ומכאן מי שנמצא. בתחום הדקדוק נוֹכֵחַ הוא גוף שני – מי שמדברים אליו. בצורת הרבים של נוֹכֵחַ הכ"ף בשווא: נוֹכְחִים (כמו סוֹלְחִים, בּוֹטְחִים, וכך גם שׁוֹכְחִים). בעתיד: יִנְכַּח או 'יהיה נוכֵח'. שם הפועל: לִנְכֹּחַ.

נוֹכָח פירושו מכיר בנכונות הדבר, משתכנע: 'בכל פעם מחדש אני נוֹכָח בגדולתו'. במילה נוֹכָח הנו"ן אינה שורשית, אלא תחילית של בניין נפעל. השורש הוא יכ"ח, כשורשן של המילים הוֹכִיחַ, הוֹכָחָה, הִתְוַכֵּחַ ועוד. בצורת הרבים של נוֹכָח הכ"ף בקמץ: נוֹכָחִים (כמו נוֹלָדִים, נוֹצָרִים). צורת העבר היא נוֹכַח, נוֹכַחְתִּי: 'נוֹכַחְתִּי לדעת שטעיתי'. בעתיד: יִוָּכַח (בלי ניקוד: ייווכח). שם הפועל: להיווכַח (או להיווכֵחַ).

רק צורה אחת משותפת לשני הפעלים – צורת ההווה־יחידה נוֹכַחַת: 'המתלוננת ביקשה להיות נוכחת במשפט'; 'רק עכשיו אני נוכחת לדעת שצדקתם'.