כל המילים הכשרות

כל המילים הכשרות

מה הקשר בין כשרוּת המטבח למכון הכושר? מה משותף למכשיר ולתכשיר? ומה לכל אלו ולכישרון?
משפחת המילים המגוונת מן השורש כש"ר מתפתחת בלשוננו זה דורות רבים. ראשיתה בספרות המקראית המאוחרת, כגון בדברי אסתר לאחשוורוש: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב וְאִם מָצָאתִי חֵן לְפָנָיו וְכָשֵׁר הַדָּבָר לִפְנֵי הַמֶּלֶךְ…" (אסתר ח, ה). גם במגילת קהלת מצויות מילים ממשפחה זו ובהן המילה כִּשְׁרוֹן: "כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן" (ב, כא). כָּשֵׁר פירושו ראוי וטוב, וכִשְׁרוֹן הוא כנראה תועלת, יכולת טובה וכדומה. כיום צורתה של המילה היא כִּשָּׁרוֹן (ש' בקמץ), והיא נתייחדה לתרגום המושג talent – סגולה טבעית להשגת הישגים בתחום מסוים או לרכישת מיומנות כלשהי. מכאן כִּשְׁרוֹנִי ומֻכְשָׁר.

בלשון חז"ל מילים מן השורש כש"ר נפוצות מאוד, וייתכן שהדבר קשור לשימושן הרוֹוח של מילים מקבילות בארמית. מכיוון שספרות חז"ל משופעת בדיונים הלכתיים, אך טבעי הוא שהמילה כָּשֵׁר נתייחדה בה בעיקר למה שהוא טוב וראוי על פי ההלכה: "כל השופרות כשרים חוץ משל פרה" (משנה ראש השנה ג, ב), "כל היום כשר לקריאת מגילה" (משנה מגילה ב, ה). גם כיום המילים כָּשֵׁר וכַשְׁרוּת שייכות בעיקר לעולם ההלכה, ולרוב הן באות לציין דברים המותרים באכילה. אך יש שהן משמשות בהקשרים כלליים, כגון 'קולות כשרים', 'ראָיה כשרה'. ניגודו של כָּשֵׁר הוא פָּסוּל.

המילה כֹּשֶׁר קרובה ביסודה למילה כַּשְׁרוּת – תַּקִּינות, מצב כשר וכדומה. מכאן הצירוף 'שעת כושר' בלשון חז"ל – עת רצון, זמן טוב ורצוי. בעת החדשה קיבלה המילה כֹּשֶׁר משמעות של יכולת ואפשרות: כושר ניתוח, כושר עבודה. היא רווחת במיוחד בצירוף 'כושר גופני', ומכאן צמח השימוש בה במשמעות של הצירוף כולו, כגון 'חדר כושר', 'שומרים על כושר'.

הפועל הִכְשִׁיר רגיל בספרות חז"ל במשמעות 'קבע שהדבר כשר' (מבחינה הלכתית): "סוכה שהיא גבוהה למעלה עשרים אמה פסולה; רבי יהודה מכשיר" (משנה סוכה א, א). משמעות נוספת של הִכְשִׁיר אצל חז"ל היא  'עשה דבר לכשר וראוי', ומכאן 'התקין', 'הכין', ואף 'גרם לדבר להיות ראוי למשהו מסוים' – לאו דווקא בהקשר חיובי. כך למשל מסכת 'מכשירין' שבמשנה עוסקת בהכשרת מאכלים לקבל טומאה – כלומר בתנאים הגורמים להם להפוך לדבר שיכול להיטמא. במקומות אחרים בספרות חז"ל צורת הבינוני ברבים 'מכשירים' מציינת פעולות מכינות, כגון 'מכשירי מצווה'.

מן המשמעות של הַתְקנה והכנה התפתח בעת החדשה המונח הַכְשָׁרָה בהקשר המקצועי: הכנת אדם למקצוע מסוים. המושג 'הכשרה' שימש הרבה לציון הכנתם של צעירים יהודים לעבודה חקלאית בארץ ישראל. לצד הכשרה יש הֶכְשֵׁר – מילה שירשנו מלשון חז"ל ומשמשת כיום בהקשרים הלכתיים, משפטיים ועוד.

גם מכשירי חשמל, מכשירי כתיבה וכדומה קשורים לעניינו: בעברית החדשה קיבלה צורת הבינוני מַכְשִׁיר משמעות של כלי לביצוע פעולה – ככל הנראה בהשפעת המילה הלטינית apparatus המשמשת בלשונות אירופה. אַפָּרָטוּס מציינת ביסודה הכנה והיערכות, ומכאן גם את הדבר שבאמצעותו נעשית ההכנה, כגון כלי או מנגנון. מן המכשיר נוצר מִכְשׁוּר – מכלול של מכשירים, למשל מכשור רפואי.

ומניין לנו תַּכְשִׁיר? מילה זו היא חידושו של אליעזר בן־יהודה, והוא מגדיר אותה במילונו "חומר שהָכשר לתרופה או לשמוש מדעי". מן הסתם גם כאן השפיעה המקבילה הלועזית: preparation (מן prepare). ומעניין שבכמה מילונים משנות השלושים של המאה העשרים תַּכְשִׁיר פירושו 'מכשיר'.

בעברית החדשה נוצרה גם המילה כִּשּׁוּרִים (qualifications) – תכונות, השכלה וניסיון הנדרשים ממועמד לתפקיד. ומי שיש לו הכישורים הנדרשים הוא כָּשִׁיר לתפקיד.

פסח כשר ושמח!

כתבה: תמר קציר (כץ) | איירה: דינה שר־רהט

קובץ להדפסה