Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

ראש עיר וראש עירייה

הצירופים ראש עיר וראש עירייה משמשים בלשוננו זה לצד זה, ואנו נשאלים לעיתים קרובות אם יש עדיפות לאחד מהם.

מדובר בשני צירופים עבריים כשרים, והבחירה ביניהם איננה שאלה של דקדוק אלא שאלה של דיוק במינוח. מבחינה זו יש עדיפות מסוימת לצירוף ראש עירייה – היושב בראש מועצת העירייה. צירוף זה מתאים למבנה השלטוני של הערים בימינו ומדגיש כי התפקיד הוא חלק ממדרג מנהלי־שלטוני. הצירוף ראש עירייה מקביל לצירוף 'ראש מועצה' ברשויות מקומיות אחרות (מועצות מקומיות ומועצות אזוריות) וכמוהו כצירוף 'ראש ממשלה'. ואכן ראש עירייה הוא המונח המשמש בלשון החוק.

ואולם אין פסול בצירוף ראש עיר – האיש שאנשי העיר בחרו בו לעמוד בראשם, האיש המופקד על ענייני העיר והמייצג אותה לפני רשויות המדינה. הצירוף ראש עיר דומה לצירוף 'ראש מדינה' המשמש לפעמים לציון נשיא, ראש ממשלה וכדומה, כגון "שני ראשי המדינות נועדו ביניהם".

אם כן שני הצירופים כשרים מצד הלשון ומצד העניין. עם זאת הרוצים להקפיד על המונח הרשמי המשקף במדויק את התפקיד ואת מקומו במערך השלטוני ינקטו את הצירוף ראש עירייה.

מבחינה היסטורית ראש עירייה הוא הצירוף החדש מן השניים, והוא משקף את השינוי שחל במבנה העיר ובשלטונה בעת החדשה. בתקופות קדומות ערים רבות היו מעין מדינה קטנה בעלת שלטון עצמאי ובראשן עמד מלך, כגון מלך יריחו ומלך העי ורבים אחרים הנזכרים בתנ"ך. עוד אנו מוצאים בהנהגת העיר במקרא "זקני העיר" (דברים כא, ג ועוד רבים), "שר העיר" (שופטים ט, ל), "שרי העיר" (דברי הימים ב כט, כ), "גדולי העיר" (מלכים ב י, ו).

הצירוף ראש עיר דומה לצירופים אלו, והוא נזכר כבר במשלי בן סירא מן המאה השנייה לפני הספירה: "כשופט עַם כן מליציו, וכראש עיר כן יושביו" (י, ב). שימוש דומה עולה גם מלשון התלמוד: "ואל תדור בעיר שראשיה תלמידי חכמים" (בבלי פסחים קיב ע"א). הצירוף ראש עיר מתועד לאורך הדורות – במדרשים מאוחרים, בספרות הרבנית ועוד, ומן הסתם תפקידו וסמכויותיו של נושא תואר זה היו שונים במקומות שונים ובתקופות שונות. בתקופת ההשכלה שימשו לצד הצירוף ראש עיר במשמעות המוכרת כיום הצירופים 'שר האזרחים', 'ראש האזרחים' ו'ראש בית מועצות העיר', כמובא ב"מילון המילים האובדות" מאת עוזי אורנן.

המילה עירייה עצמה נתחדשה בראשית המאה העשרים על פי בַּלַדִיַּה בערבית. בעל החידוש הוא אליעזר בן־יהודה כעדותו במילונו. לפניה שימשו לעיתים באותה משמעות הצירופים 'חֶבֶר עיר' (צירוף שמקורו בספרות חז"ל), 'מועצת העיר', 'בית פקידות העיר' ועוד. אין פלא אפוא כי הצירוף ראש עירייה מתועד בעיתונות העברית רק מסוף העשור הראשון של המאה העשרים.