מונחי רפואת הלב, ענייני דקדוק ועוד אושרו באקדמיה (תשע"ג, 2013)

האקדמיה ללשון העברית התכנסה לישיבתה ה־329 בי' בשבט תשע"ג, 21 בינואר 2013, וקיבלה החלטות בענייני מינוח ודקדוק.

מילים בשימוש כללי

מליאת האקדמיה דנה בחלופה עברית למילה 'פוטנציאל', ובחרה במילה יָכְלָה (מילה שחידש המשורר יונתן רטוש). הצעה אחרת שנדונה ונדחתה היא המילה גְּלוּמָה.

תמורת 'פלטת שבת' קבעה האקדמיה את הצירוף כִּירַת שַׁבָּת והחליטה לוותר על חלופה נוספת שהציעה הוועדה למילים בשימוש כללי – כִּירַת חִמּוּם.

עוד החליטה מליאת האקדמיה לאמץ את החלופות העבריות הנוהגות תְּקוּפַת כְּהֻנָּה או כְּהֻנָּה ל'קדנצייה', ואֲבִיזְרֵי אָפְנָה ל'אקססוריז' בתחום האפנה.

מונחי רפואת לב

הוועדה למונחי רפואה של האקדמיה הגישה לאישורה של מליאת האקדמיה רשימה של מונחי רפואת לב ובה כ־135 מונחים. הרשימה אושרה פה אחד. הנה כמה מן החידושים שברשימה:

  • אוּץ לֵב (tachycardia)
  • אֹט לֵב (bradycardia)
  • אוּץ נְשִׁימָה (tachypnea)
  • אֹט נְשִׁימָה (bradypnea)
  • מַפְעֵם (דפיברילטור, מכשיר הגורם להפסקת פרפור בעליות או בחדרים של הלב על ידי "מכת" חשמל, וכך שבות פעימות הלב לסדרן).
  • פְּעִימוֹן (cardiobeeper, 'אק"ג טלפוני', מכשיר נייד המקליט רל"ח [אק"ג] אצל המטופל ומשדר את התרשים דרך הטלפון לצורך אבחון וטיפול)
  • פַּעֶמֶת (palpitations, מצב שבו חשים את פעילות הלב, שלא כבמצב הרגיל שבו אין חשים בפעילות זו)
  • פְּקִיק (קְריש דם; במקום פֶּקֶק שנקבע בעבר)
  • מַרְחֵב (dilator, dilatator, מכשיר שמרחיב נְהוֹר)
  • שְׁקִיפָה (סקופייה), כגון שקיפת חזה, שקיפת המעי הגס (קולונוסקופייה)
  • מַנְגֵּשׁ וְרִידִי (פּורט, התקן ארוך טווח להזלפה לווריד מרכזי)

ברשימה שאושרה נכללים גם מונחים שנקבעו בעבר כגון רִשְׁמַת לֵב חַשְׁמַלִּית, ובקיצור רֶלַ"ח, תמורת אק"ג, ומונחים המוכרים לרופאים שעד עתה לא נכללו במילוני האקדמיה, כגון נְהוֹר (lumen, החלל שבצינור) ושַׁרְווּלִית (צינור המוחדר לכלי דם, שדרכו מועבר כבל או צינור דק).

שנהיה בריאים!

בוועדה למונחי רפואה חברים רופאים בכירים ונציגי האקדמיה. הוועדה פועלת באקדמיה זה עשר שנים וכבר הביאה לאישור האקדמיה רשימות מונחים ברפואה דחופה, בהרדמה, באורולוגיה, ברפואת עור ומונחים שונים. חברי הוועדה: הרופאים פרופ' צבי גימון (יו"ר), ד"ר דרור גוברמן, פרופ' יואל דונחין, ד"ר דניאל פלוסר, פרופ' פנחס דניאל לבנסארט, ד"ר דוד לברטובסקי, ד"ר בנימין מזוז, ד"ר שרון עמית, ד"ר עידית פוזנר, פרופ' הלל פרת, פרופ' יהודה שינפלד, ד"ר עו"ד משה תירוש; נציגי האקדמיה ד"ר בנימין אליצור, פרופ' אפרים חזן, פרופ' שמא פרידמן.
רשימת מונחי רפואת הלב במלואה מתפרסמת באתר מונחי האקדמיה (ראו ב'הצגת מילון' > רפואה: רפואת לב (תשע"ג)).

מספרים גדולים

אל האקדמיה הגיעו פניות לאמץ רשמית את השימוש הנוהֵג בישראל בתחום המספרים הגדולים, שהוא שילוב של השיטה האירופית והאמריקנית. השאלה נדונה בוועדת המינוח המרכזית של האקדמיה, ולאחר התייעצות עם אנשי מתמטיקה וכלכלה הוחלט להיענות לבקשה. ההחלטה אושרה במליאת האקדמיה. לפיכך אלו הם המספרים הגדולים הרשמיים: מִילְיוֹן (10 6), מִילְיַרְדּ (10 9), טְרִילְיוֹן (1012), קְוַדְרִילְיוֹן (1015), קְוִינְטִילְיוֹן (1018).

ענייני דקדוק

האקדמיה אישרה את הצורה אָזִיק כצורת היחיד של אֲזִיקִים. לצד החלטה זו נוספה הערה כי צורת הרבים העולה מן המקרא אֲזִקִּים מלמדת על צורת היחיד אָזֵק – בדומה לצמד חָמֵשׁ–חֲמִשִּׁים.

שתי החלטות נוספות התקבלו בעקבות שאלות מן הציבור: צורת הנקבה של עַיִר היא עִירָה (על דרך הצורה עִירֹה שבבראשית מט, יא), וצורת הרבים של אָחוּ היא אֲחָוִים (על דרך המשקלים הסגוליים).