עברית חברתית: שיחור, החפצה, עיליתנות, גבֵר, שלטני

שִׁחוּר (reaching out)

שיחור הוא מונח בתחום הבריאות והרווחה: המוסד המטפל אינו ממתין למטופלים שיבואו אליו אלא יוצא לקראתם, מביא את המידע לפתחם, מאתר אנשים בסיכון וכדומה.
את המילה הציע חבר הוועדה למילים בשימוש כללי פרופ' נתן צתרי על פי הפסוק במשלי: "עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ וָאֶמְצָאֶךָּ" (ז, טו). הפועל 'שיחר' משמעו חיפש וביקש, כגון 'שיחר לטרף' (על פי "מְשַׁחֲרֵי לַטָּרֶף" באיוב כד, ה). יש הקושרים בין שִׁחֵר לשַׁחַר: המשמעות הבסיסית היא להקדים לעשות דבר ומה, ומכאן לחפש, לבקש, לדרוש.
מילה אחרת מן השורש שח"ר במשמעות זו היא שׁוֹחֵר – מי שמתעניין בדבר ומבקש להשיגו, כגון שוחר טוב (משלי יא, כז), שוחר דעת, שוחר שלום. שוחרים הם גם ידידים ונאמנים של מוסד כלשהו, כגון שוחרי האוניברסיטה.
המונח שיחור אושר באקדמיה בשנת תשס"ג (2003).

הַחְפָּצָה

החפצה היא התייחסות אל אדם כאל חפץ. משתמשים במונח כדי לתאר יחס אל בני אדם כאל רכוש, כאל כלי לשימושו של אדם אחר וכדומה.
המילה החפצה נוצרה משילוב של שורש המילה חֵפֶץ בבניין הפעיל, בניין שאחת ממשמעויותיו הרגילות היא גרימה: לגרום למישהו להיחשב חפץ. למילה זו דומות המילים הַאֲנָשָׁה (ייחוס תכונות אנושיות לדבר שאינו בן אנוש) והַנְפָּשָׁה (אנימציה, מתן נפש וחיים לדמות מצוירת). לצד המילה החפצה מהלכת המילה חִפְצוּן, ואולם אין סיבה להוספת הנו"ן, ולכן העדיפה האקדמיה את המילה הגזורה ישירות מן השורש חפ"ץ.
את המונח החפצה אישרה האקדמיה בשנת תשס"ה (2005).

עִלִּיתָנוּת (אליטיזם)

עיליתנות היא גישה הדוגלת בשליטה של העִילית (אליטה) בחברה או במדינה, וכן הרגשת גאווה ועליונות של אדם הרואה את עצמו משתייך לעילית.
המילה עיליתנות נוצרה מן המילה עִלִּית בתוספת הסיומת ־ָנוּת. סיומת זו מקבילה לעתים לסיומת הלועזית ־יזם, כגון במילים צְבָאָנוּת (מיליטריזם), זוּלָתָנוּת (אלטרואיזם), טַהֲרָנוּת (פוריזם), מַשְׁחִיתָנוּת (ונדליזם). המילה עילית נקבעה כחלופה לאליטה (elite) הן בשל משמעותה – על, עליון – הן בשל דמיון הצליל למילה הלועזית.
המונח עיליתנות אושר באקדמיה בשנת תשס"ט (2009).

גָּבֵר, שַׁלְטָנִי (דומיננטי)

שמות התואר גבר ושלטני נקבעו במילוני האקדמיה ללשון העברית בהקשרים שונים להבעת התכונה של בולטות, שליטה וכוח השפעה הגובר על גורמים אחרים.
המילה גָּבֵר שקולה במשקלם של שמות תואר כגון כָּבֵד, יָבֵשׁ, שָׁלֵם. המילה שַׁלְטָנִי שקולה במשקל של שמות תואר בעלי הסיומת ־ני, כגון רַגְשָׁנִי, סַלְחָנִי, שַׁמְרָנִי, בַּדְלָנִי. במשקל זה חודש גם המונח ההפוך נַסְגָנִי (רצסיבי).
השמות המופשטים הם גְּבֵרוּת ושַׁלְטָנוּת (דומיננטיות).
המונח גבר נקבע לראשונה במילון המוסיקה משנת תשט"ו (1955), והמונח שלטני נקבע לראשונה במונחי הפסיכולוגיה משנת תש"ח (1948).