מחזור לחג מאת אבא בנדויד

מתוך 'הידעת מאין הביטוי – מלשון החגים והמועדים', לשוננו לעם כח, ז–ח (תשל"ז), עמ' 207–209

כולנו מכירים את המושג מחזור השמש והירח, מחזור הדם, מחזור הכסף. אבל מדוע ספר התפילות לחג נקרא מחזור? מחזור ליום כיפור, לסוכות, לפסח וכו'. מה מחזוריות יש כאן?

את הדבר הזה לא יוכל להבין אלא מי שהיה בבית הנכות, או בספרייה הלאומית, וראה את ספרי התפילה הענקיים והנהדרים באמנותם, מלפני 600 או 700 שנה. בספר עצום כזה נאספו כל התפילות הנאמרות במשך המחזור השנתי: של חול ושל שבת, של חגים ושל צומות, בשמחות ובאבל, תפילות קבע וגם פיוטים – הכול נכלל בספר הזה על הסדר. הספר היה עבה מאוד וכבד־משקל, לא קל היה לטלטל אותו, והיה מונח תמיד בבית הכנסת על עמודו של החזן. היה כתוב על גבי קלף ובאותיות גדולות. הוא שימש את החזן כל ימות השנה ובכל המועדים – זה היה מחזור ממש, כלומר למחזורה של כל השנה כולה.

ואולם מי שלא היה חזן, לא היה נוח לו במחזור שכזה. לשימוש היחיד נוח יותר להפריד ספרי תפילה מיוחדים: לכל חג וחג בפני עצמו. כולם יחד כמובן מצטרפים למחזור השנתי. אבל כל אחד ואחד בפני עצמו אינו מחזור, אלא חלק מן המחזור. אף על פי כן אנו מכנים היום את החלק מן המחזור – "מחזור", למרות חוסר ההיגיון שבדבר. למשל: השם "מחזור ליום כיפור" סותר את עצמו: אם ליום כיפור בלבד – אין כאן מחזור, ואם "מחזור" – מדוע רק יום כיפור? אבל סתירות כאלה כביכול בהיגיון יש בכל אומה ולשון, וזה מסוג התהליכים הידועים של הרחבת משמעים או צמצום משמעים, ובשירה הם נקראים ביוונית סִינֶקְדוֹכֶה (והיפוכה), ובלטינית: פּארְס פְּרוֹ טוֹטוֹ (והיפוכה).

ואלה הם תולדות המלה "מחזור"? עדיין לא. יש עוד סיפור לוואי. מה שנקרא בעברית מחזור, נקרא בארמית שבתלמוד: מהדוֹרא (מחזוֹר/מהדוֹר, הגאים דומים). למשל האמורא הבבלי רב אשי נהג את ישיבתו 60 שנה. ובשישים השנים האלה הספיק ללמד את כל התלמוד כולו פעמיים: במחזור ראשון – 30 שנה, עד קרוב לשנת 400, ובמחזור שני עוד פעם 30 שנה. כלומר עריכתו ופירושו של התלמוד נעשו בשני מחזורים, 30 שנה המחזור. מחזור ראשון ומחזור שני נקרא בארמית: מהדוֹרא קמא ומהדוֹרא בתרא. מובן שלאחר 30 שנה, כלומר ממחזור למחזור, שינה רב אשי כאן וכאן פירוש או גרסה או פסק דין. את השינויים שבין מחזור הלימודים הראשון של רב אשי למחזור הלימודים השני מכנים: "שינויים בין מהדוֹרא קמא למהדוֹרא בתרא". וכך נולד המושג "מהדוּרה", שפירושו היה פשוט: מחזור. כיום אין אנו מעלים על הדעת שמחזור ומהדורה אינם אלא שתי צורות, שני גלגולים – של מלה אחת, מושג אחד ותוכן אחד.