הרת עולם מאת אבא בנדויד

מתוך 'הידעת מאין הביטוי – מלשון החגים והמועדים', לשוננו לעם כח, ז–ח (תשל"ז), עמ' 211–213

herat-olamבזמננו מקובל לומר: השעה הרת גורל, הדרך הרת סכנות. מה פירוש הֲרַת? פירושה כידוע: הָרָה. השעה כאילו הרה ללדת ועוד מעט ייוולד הגורל המזומן לנו. הרת גורל – על פי הביטוי "הרת עולם". והביטוי "הרת עולם" מאין הוא? כמובן מתוך תפילות ראש השנה:

 

היום הרת עולם
היום יעמיד במשפט     כל יצורי עולמים

ומה פירושו של הביטוי הזה, "היום הרת עולם"? פירושו: היום הריונו של העולם. לפי אחת הדעות התחיל העולם להיברא בכ"ה באלול, וביום השישי לבריאה (שהוא אחד בתשרי) נברא האדם הראשון, שהוא גְּמר כל הבריאה. הווי אומר, ראש השנה הוא יום הריונו ולידתו של כל העולם כולו – בקיצור: היום הרת עולם.

הצירוף הזה "הרת עולם" – צירוף פיוטי הוא, בלתי רגיל ביופיו. ומאין הוא לקוח? גם הוא יש לו מקור, הלוא הוא הפסוק המפורסם שבירמיהו פרק כ, בשעה שהנביא מקלל את יומו:

ארור היום אשר יולדתי בו
יום אשר ילדתני אמי – אל יהי ברוך.
(והוא שואל:) למה זה מרחם יצאתי, לראות עמל ויגון?
(מוטב, הוא אומר:) …ותהי לי אמי קברי, ורחמה הרת עולם.

כלומר הלוואי הייתה רחם אמי הרה לעולם, הרה, ולא יולדת, הרה לנצח. זו הייתה כוונתו של ירמיהו. הרת עולם – הרה לעולם, הרה לעולם ועד. "עולם" במשמע נצח. מה עשה הפייטן של תפילת ראש השנה? שינה את המשמעות: לא "עולם" במשמע נצח, אלא "עולם" במשמע תבל. "היום הרת עולם" במשמע: הרת תבל. הוא השתמש בביטוי "הרת עולם" לא במשמע "היריון לעולם", אלא הריונו של העולם, של תבל ויושביה. וכך נולד ביטוי אחר לגמרי.

כל הגלגול הזה נתאפשר, כאמור, מתוך כפל משמעה של המלה "עולם". וכבר אירעו גלגולים כאלה בלשון העברית. הנה המושג היהודי בלשון התפילות: אלוהינו מלך העולם. מה פירוש מלך העולם? מלך גדול על כל הארץ? (כאמור בתהלים פרק מז)? או מלך הנצח? כשירמיהו אומר בפרק י: "אלהים חיים ומלך עולם" – בוודאי כוונתו לומר: מלך עולמים, המלך שהוא מעולם ועד עולם, או: מן העולם ועד העולם. אבל בלשון התפילות בימינו "מלך העולם" – בוודאי מתכוונים למלכו של העולם, כלומר של תבל. ומה פירוש "ריבונו של עולם"? לכאורה ברור: ריבונו של עולמנו. אבל כידוע הביטוי הזה מצוי גם בצורות אחרות: "ריבון העולם" או "ריבון העולמים". הרי שוב מקום לשאול: מה פירוש "ריבון העולם": עולם – נצח? או: עולם – תבל?

זהו אפוא מה שקרה לביטוי הרת עולם. ירמיהו נתכוון למושג הנצח (היריון לנצח בלי לידה), ובתפילת ראש השנה הכוונה למושג תבל (הריונה ולידתה). ומשנולד הביטוי החדש הזה (הרת עולם = הריונו של העולם) – העמיד גם הוא ולדות ותולדות: על פי הרת עולם אנו אומרים היום: הרת גורל, הרת סכנות, הרת תוצאות.