ניבים ופתגמים: חוות־דעת מאת דב ירדן

לשוננו לעם, כרך ה חוברת א (תשי"ד), עמ' 24–27

לקריאת המאמר

"המומחה נתן את חוות־דעתו בעניין', 'המבקר פרסם חוות־דעת חיובית על היצירה'. במשפטים אלו בא הצירוף 'חוות־דעת' בהוראת הבעת דעה, גילוי הערכת האדם לגבי עניין. מן הראוי לברר, אם אין בצירוף 'חוות־דעת' משום עירוב תחומין של המלים 'דעת' ו'דעה', ולשאול מפני מה הועדפה הצורה 'חוות־דעת' בדיבורנו מן הצורה "חוות־דעה" שהיא, לכאורה, מדויקת יותר?