רואים וקוראים בעברית

צג, גופן, מתאר, רמז צץ, צרופה, עלילון

צָג (display device)

צג הוא מכשיר אלקטרוני המציג טקסט או תמונה: צג המחשב, צג טיסות ונחיתות בבית נתיבות, צג באוטובוס המודיע על התחנה הבאה. יש גם צגים שהם חלק של מכשיר, כגון צג של שעון או מצלמה.
התוכן המופיע על הצג הוא מַצָּג. למשל מַצָּג רִאשׁוֹן הוא החלק העליון של דף באתר במרשתת הנראה על צג המחשב – חלק זה חשוב מבחינת הפרסום כי הוא בעל החשיפה הגדולה ביותר בדף.
במקום המילים צג ומצג רווחת המילה מסך, אלא שמסך משמעו וילון ותפקידו להסתיר (כפי שנרמז משורש המילה – סכ"ך), ואילו המילים צָג ומַצָּג מדגישות את הדבר הנראה.

עדכון: בשנת תשע"ו החליטה האקדמיה שאין טעם לפסול את השימוש הרווח הזה במילה 'מסך', עם זאת למדייקים בלשונם מומלץ לנקוט את המונחים הנזכרים.

גּוֹפָן (פונט)

גופן הוא צורה של סימני דפוס, כגון אותיות. יש סוגים של גופנים עבריים, כגון וילנה, נרקיס, תם, גוטמן, הדסה.
המילה גופן נזכרת בתלמוד הבבלי וסוברים כי מקורה במילה יוונית הקשורה ל'גרף' (כתיבה). התלמוד מתמודד עם סתירה בין שני מקורות תנאיים בעניין שפת הכתיבה של ספרי קודש, ומציע ליישב את הסתירה בהבחנה בסוג הכתב (ולא בשפה): "כאן בגופן שלנו [הכתב העברי־האשורי] כאן בגופן שלהן [כתב של שפות אחרות]".

מִתְאָר (פרופיל)

המילה מתאר מוכרת בצירופים קו מתאר (קונטור) ותוכנית מתאר. המילה מִתְאָר יפה להחליף גם את המילה פרופיל במשמעות תכונות או הגדרות של דבר הנותנות תמונה כללית שלו: מתאר של חברה כלכלית, מתאר של מסמך וכדומה. בהקשרים אחרים פרופיל הוא דיוקן, צְדוּדִית ועוד.
המילה מתאר מתקשרת לפעלים המקראיים תָּאַר, תֵּאֵר שמשמעם סימון קו: "וְתָאַר הַגְּבוּל מֵרֹאשׁ הָהָר אֶל מַעְיַן מֵי נֶפְתּוֹחַ" (יהושע טו, ט),
"נָטָה קָו, יְתָאֲרֵהוּ בַשֶּׂרֶד, יַעֲשֵׂהוּ בַּמַּקְצֻעוֹת וּבַמְּחוּגָה יְתָאֳרֵהוּ" (ישעיהו מד, יג). פעלים אלו מתקשרים למילה תֹּאַר שמשמעה מראה, צורה.

רֶמֶז צָץ (טולטיפ, tooltip)

רמז צץ במחשבים הוא כתובית שצצה כשמצביעים בסמן העכבר על אִיקוֹן או על מילה במצג. בכתובית יש תיאור קצר של האיקון או מידע על המילה.
בשונה מן הרמז הצץ שמטרתו לסייע למשתמש, חַלּוֹן צָץ (בלעז פופ־אפ) הוא חלון פרסומת הצץ בקדמת מצג המחשב ונחשב אמצעי פרסום לא אהוד.
במקרא הפעלים צץ והציץ מציינים פריחה, כמסופר על מטה אהרן: "וַיֹּצֵא פֶרַח וַיָּצֵץ צִיץ, וַיִּגְמֹל שְׁקֵדִים" (במדבר יז, כג). מכאן בהשאלה צץ פירושו הופיע.

צְרוּפָה (אטצ'מנט)

צרופה היא מסמך המצורף למסר שנשלח בדואר האלקטרוני. בדואר הרגיל משמש השורש צר"ף בהקשר דומה: המילים 'מצורף בזה' (או בראשי תיבות: מצ"ב) מציינות שמצורפים למכתב עוד מסמכים.
המילה צרופה דומה בצורתה למילה גְּלוּיָה – שהיא כנראה תולדה של צירוף מעין 'איגרת גלויה'.
המונח צרופה נקבע במונחי טכנולוגיית המידע שפורסמו באתר מונחי האקדמיה בשנת תשס"ד (2004).

עֲלִילוֹן (קומיקס)

עלילון הוא סיפור בציורים, לרוב בשילוב של טקסט כתוב המובא ב"בועות" מפי הדמויות.
בבסיסה של המילה עלילון עומדת המילה המקראית עֲלִילָה. משמעה היסודי הוא 'מעשה', פעולה', כגון "הוֹדִיעוּ בָעַמִּים עֲלִילֹתָיו" (ישעיה יב, ד), והיא קשורה לפועל עוֹלֵל, כלומר 'עָשָׂה', 'פָּעַל'.
בעברית החדשה קיבלה המילה עֲלִילָה משמעות של סיפור מעשה – השתלשלות האירועים במחזה, בסרט, בסיפור. למילה עלילה משמעות נוספת – דיבה – על פי הצירוף "עֲלִילוֹת דְּבָרִים" (דברים כב, יד).
המילה עלילון אושרה במליאת האקדמיה ללשון העברית בשנת תשנ"א (1991).