Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

עוּבּר בנקבה

המילה עוּבּר משמשת בלשוננו עוד מתקופת חז"ל לציון הוולד אשר בבטן אמו. ביסודה מילה זו יפה לזכר ולנקבה כאחד, ואולם מכיוון שבימינו אפשר לדעת את מין העובר כבר בזמן ההיריון – טבעי שנוצר רצון או צורך לגזור צורת נקבה למילה.

למי שההבחנה חשובה לו נוכל להציע את הצורה עוּבָּרה, על דרך שוּתף–שוּתפה, וברבים עוּבָּרות. אומנם בספרות חז"ל עוּבָּרה היא אישה הרה, למשל כפי שנאמר על חלק מסוגי התעניות "אין עוברות ומיניקות מתענות בם" (ירושלמי תענית ה:א, סד ע"ג). אך בלשוננו היום המילה עוברה אינה רגילה במשמעות זו, ולפיכך אין מניעה להשתמש בה במשמעות אחרת.

צורת נקבה אפשרית אחרת היא עוּבָּרית וברבים עוּבָּריות. חסרונותיה של צורה זו שהיא שונה יותר מצורת הזכר וכן שהיא זהה לצורת הנקבה של שם התואר עוּבָּרי, כגון 'תנוחה עוברית', 'התפתחות עוברית'.