מתאמנים בעברית


אִמּוּנִית (טריינינג)

בניקוד: אִמּוּנִית
אימונית היא חליפת בגדים עשויה בד רך ובעלת גזרה רפויה. שני חלקי החליפה הם מכנסיים וחולצה או עליונית. ספורטאים לובשים אותה מעל בגדי הספורט לפני האימון ואחריו. בשל נוחוּתה של האימונית ובשל המראה הלא רשמי שלה רבים משתמשים בה כלבוש ביתי.
אל המילה אימון נוספה הסיומת ־ִית, וכך נוצרה האימונית. המילה אִמּוּן – שמשמעה לימוד ותרגול – נגזרת מן השורש אמ"ן. משמעותו היסודית של השורש היא חוזק, יציבות וקביעות, ומכאן נתגלגלו המילים המופשטות נֶאֱמָנוּת, אֱמוּנָה ואֱמֶת.
המילה אימונית נקבעה במילון למונחי תפירה ולבוש של האקדמיה שהתפרסם בשנת תשמ"ד (1984).

מָאוֹץ (ספרינט)

מאוץ הוא מרוץ תחרותי למרחקים קצרים. הספורטאי המתחרה במאוץ הוא אָצָן.
הפועל אָץ פירושו מיהר: "וַיַּעֲמֹד הַשֶּׁמֶשׁ בַּחֲצִי הַשָּׁמַיִם וְלֹא אָץ לָבוֹא (=לשקוע) כְּיוֹם תָּמִים" (יהושע י, יג). משמעות קרובה היא זירז, לָחַץ: "וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם…" (שמות ה, יג).
נראה שקרבת הצליל בין הפעלים אָץ ורָץ עומדת ברקע החידוש מאוץ לציון ריצה מהירה. מילים חדשות אחרות מן השורש או"ץ מציינות הגברת מהירות: תְּאוּצָה, הֶאָצָה, (דופק) מוּאָץ.
המונח מאוץ נקבע במילון לתרבות הגוף בפרק מונחי אתלטיקה קלה בשנת תשכ"א (1961).

מוֹנֵה פְּסִיעוֹת (pedometer)

מונה פסיעות הוא מכשיר הנישא על גוף האדם ומונה את פסיעותיו על ידי חישת תנועת הגוף.
את המילה פְּסִיעָה ירשנו מלשון חכמים, והיא אחותה של המילה המקראית פֶּשַׂע (=צעד) המופיעה בדברי דוד ליהונתן בעת הבריחה מפני שאול: "כִּי כְפֶשַׂע בֵּינִי וּבֵין הַמָּוֶת" (שמואל א כ, ג). מכאן הביטויים "כפסע מ…", "כפסע בין…" המשמשים הרבה בימינו.
המונח מונה פסיעות נקבע במילון לתרבות הגוף בפרק מונחי אתלטיקה קלה בשנת תשכ"א (1961).

מְסִלַּת כֹּשֶׁר (treadmill)

מסילת כושר היא מתקן לאימוני כושר, ובו מסילה קצרה. בשעת הפעלת המתקן המסילה נעה והמתאמן צועד או רץ עליה. שם רוֹוח למתקן זה הוא הליכון.
תפקיד המסילה לשמור על כושרו הגופני של המתאמן. כֹּשֶׁר הוא תכונתו של הכָּשֵׁר, זה שמצבו טוב. מכאן קיבלה המילה כושר את המשמעות של 'יכולת' בצירופים כושר פעולה, כושר עבודה וגם כושר גופני.
המונח מסילת כושר אושר באקדמיה בשנת תשנ"ד (2004).

מִשְׁקוֹלִית (dumb-bell)

משקולית היא אביזר אימון לאחיזה ביד שנועד לחיזוק השרירים.
המילה משקולית היא צורת הקטנה של משקולת. ואכן היא דומה בצורתה לזוג המשקולות המשמשות את מרים המשקולות אך משקלה קטן (לרוב בין חצי ק"ג לארבעה ק"ג).
בתנ"ך ובמשנה משקולת היא אנך – חוט שבקצהו גוש עופרת למדידת אנכיותו של קיר וכדומה.
המונח משקולית נקבע במילון לתרבות הגוף בפרק הרמת משקולות בשנת תשכ"ה (1965).