המילה עיצומים כחלופה לסנקציות

זיכרונות האקדמיה ללשון העברית כא–כד, תשל"ד–תשל"ז, עמ' 229–234, 274–283

לקריאת הדיון

בישיבת מליאת האקדמיה קכ"ח משנת תשל"ו הציג המשפטן וחבר האקדמיה מאיר שלי לפני חברי האקדמיה את הצעת הוועדה למונחי משפט לקבוע את המילה "עיצומים" – שמקורה בתלמוד הירושלמי – תמורת סנקציות בתחום המשפטי. ההצעה עוררה דיון נרחב שנמשך גם בישיבה קל בשנת תשל"ז. עיקרו של הדיון השאלה אם המילה עיצומים יפה לא רק לעניין סנקציות בתחום המשפטי אלא גם לעניין סנקציות בסכסוכי עבודה. בדיון עלו כמה שאלות, ובהן שאלת המשמעות המדויקת של המילה עיצומים בתלמוד ושאלת היחס בינה ובין המילה הלועזית סנקציות על משמעיה. סוף דבר: המילה עיצומים נקבעה כחלופה לסנקציות – הן בתחום המשפט והדיפלומטיה הן בהקשר של סכסוכי עובדים ומעסיקיהם.

מן הדיונים:
משה מיקם: "…בלבי הרהרתי על ביטוי אחר במקום 'עיצומים' – אולי כפייה? מילה כגון 'כפיינות' עשויה אולי להתקבל על הדעת ועל הלב גם יחד. 'הטלת עיצומים' – חוששני לגורלו של ביטוי זה. שמא לא יתקבל על האוזן בכלל!"
אפרים ברוידא: "והריני מסתכן בנבואה שבתוך ארבעים ושמונה שעות יתקבלו ה'עיצומים', אם יכתבו העיתונים היומיים: 'מועצת הביטחון החליטה להטיל עיצומים על רודזיה'.