בועז

boazהשם בֹּעַז נזכר בתנ"ך בשני הקשרים. בתיאור בניין מקדש שלמה נאמר על הקמת עמודי התווך: "וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַיְמָנִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ יָכִין, וַיָּקֶם אֶת הָעַמּוּד הַשְּׂמָאלִי וַיִּקְרָא אֶת שְׁמוֹ בֹּעַז" (מלכים א ז, כא). ההקשר המוכר יותר הוא כמובן מגילת רות שבה בֹּעַז – קרובו של אלימלך וגואלהּ של רות – הוא אחד מגיבורי הסיפור.

משמעות השם בועז אינה ברורה, אך מקובל לקשור אותו אל המילה עֹז. על שם העמוד בֹּעַז במקדש כותב רד"ק בפירושו: "ובועז לשון עוז, והיא מלה מורכבת – בו עז – כלומר שיתן האל בו עוז וקיום". באנציקלופדיה המקראית מובאת ההשערה שמדובר בקיצור של שם כגון בְּעָזְיָה (בדומה לשמות בְּסוֹדְיָה, בְּצַלְאֵל). עוד נזכרת שם ההשערה כי השם גזור מן השורש הערבי ב־ע'־ז שפירושו 'להיות זריז, חריף'.

השם המקראי בֹּעַז שקול במשקלן של מילים דוגמת נֹעַם, זֹהַר, בֹּהַקשֹׁהַם, וכמותן הוא נהגה במלעיל (ההטעמה בהברה הראשונה). שמות מקראיים נוספים במשקל זה הם אֹהַד וצֹחַר, הבאים שניהם בפסוק אחד: "וּבְנֵי שִׁמְעוֹן יְמוּאֵל וְיָמִין וְאֹהַד וְיָכִין וְ צֹחַר" (בראשית מו, י). בימינו יש ההוגים את השמות בועז ואוהד במלרע (בהטעמת ההברה האחרונה). נראה שזהו תיקון יתר בהשפעת שמות רבים שנוהגים להגותם במלעיל אך הגייתם המקורית מלרע, דוגמת שרה, רבקה, יעקב, שמעון ומשה.

בלי ניקוד מומלץ לכתוב את השם בווי"ו: בועז. אך מכיוון שמדובר בשם פרטי, זו המלצה בלבד ולא כלל מחייב.