מילים בשימוש כללי משנת תשע"א: רוח לכול, יצגן, מילה מתהפכת, עתודי

רֶוַח לַכֹּל (win-win situation)

בלי ניקוד: רווח לכול.
מקור המונח הלועזי בתורת המשחקים, והוא מציין תוצאה שבה כל המשתתפים מרוויחים. תוצאה כזו אפשרית במשחק שבו רווח של משתתף אחד אינו מחייב הפסד של משתתף אחר. זאת לעומת משחק 'סכום אפס' שבו אם משתתף אחד מרוויח המשתתף האחר מפסיד.
למילה רֶוַח כמה משמעויות הקשורות זו לזו: רווח הוא שטח ריק בין דברים, למשל בין מילים, ובמשמעות זו הוא נרדף למִרְוָח. רווח הוא הצלה וגאולה כאמור במגילת אסתר "כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר" (ד, יד). רווח הוא ההפך מהפסד – כבר בספרות חז"ל, ומכאן 'הרוויח כסף' וכיוצא בזה. משמעות זו היא המשמשת בצירוף 'רווח לכול'.
את הצירוף רווח לכול הציעה הוועדה למילים בשימוש כללי, והוא אושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011).

יַצְגָן (פרזנטור)

יצגן הוא אדם, לרוב ידוען, המייצג גוף מסחרי במסע פרסום ומציג אותו ואת מרכולתו לפני הציבור.
הפעלים המקראיים הִצִּיג והֻצַּג משמעם 'העמיד' ו'הועמד'. הצירוף המקראי 'הציג לפני' – כגון "וַיַּצִּגֵם לִפְנֵי פַרְעֹה" (בראשית מז, ב) – פירושו קרוב לשימושו בימינו: העמיד לפנֵי, הֶראה.
המשמעות החדשה של הִצִּיג והַצָּגָה – העלאת מחזה על במה – נוצרה בהשראת מילים מקבילות בלשונות אירופה הקשורות ביסודן לעמידה והעמדה.
חידוש נוסף מאותו השורש הוא הפועל יִצֵּג במשמעות 'היה בא כוח'. למשמעות זו קשור חידושו של ברל כצנלסון נָצִיג (בדומה למילה נציב הקשורה לשורש יצ"ב).
אל החידושים הללו מצטרפים עוד חידושים רבים מן השורש יצ"ג: הֶצֵּג, תְּצוּגָה, צָג, מֵיצָג, מֻצָּג, מַצֶּגֶת, יָצִיג.
את המילה יצגן הציעה חנה רוזן לוועדה למילים בשימוש כללי. המילה אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011).

מִלָּה מִתְהַפֶּכֶת (פָּלִינְדְרוֹם)

מילה מתהפכת היא מילה הנקראת ישר והפוך, כגון 'שמש', 'טיט', 'הצצה'. כפי שיש מילה מתהפכת, יש גם משפט מתהפך, כגון המשפט שחיבר ר' אברהם אבן־עזרא: "אבי אל חי שמך למה המלך משיח לא יבא". ויש גם מספר מתהפך, כגון 2002.
המילה הלועזית פלינדרום מקורה במילה היוונית palindromos, שפירושה 'ריצה לאחור', 'הישָנוּת'.
הצירוף מילה מתהפכת נוצר על פי שימוש מימי הביניים: בספר 'מחברות איתיאל' (תרגום של יהודה אלחריזי ליצירותיו של המשורר הערבי אל חרירי) נקראת אחת המחברות "מחברת האותיות המתהפכות", ובה מתוארת חבורה המשתעשעת בהמצאת פלינדרומים, וכלשון המחבר: "וחשבנו לחבר מליצות מתהפכות".
הצירוף מילה מתהפכת אושר במליאת האקדמיה בשנת תשע"א (2011).

עֲתוּדִי (רזרבי)

המילה עתודי היא שם תואר מן המילה עֲתוּדָה.
עֲתוּדָה מופיעה במקרא פעם אחת בצורת רבים, ומקובל לפרשה 'מלאי, אוצר'. כיום עתודה היא רזרבה: ציוד, חומרי גלם וכדומה הנצברים לשימוש בעתיד. בצה"ל המילה עתודה מציינת גם כוח תגבורת שנועד להפעלה לפי הצורך, ובעבר שימשה גם במשמעות 'כוח מילואים'. "העתודה האקדמית" היא עתודה של צעירים המקדימים לימודים אקדמיים לגיוסם לצבא ומתחייבים לשירות קבע.
את המילה עתודי הציע לאקדמיה עורך הדין אלי וילנר, והיא אושרה בשנת תשע"א (2011).