ניקוי פסח ושולחן הסדר: משופה, נטלה, שבילה, מצעית

מְשׁוּפָה

מברשת ודלי מתוך רשימת כלי-ניקוי, המילון למונחי המטבח, ירושלים תרצ"ח (1938).משופה היא כרית לניקוי כלים. לאורך השנים המשופה פשטה צורה ולבשה צורה: ברזלית, "ננס", צמר פלדה, ספוֹג עטוי תלתלי מתכת ועוד. במשופה משפשפים, מקרצפים ומצחצחים את כלי האוכל וכלי המטבח בימי השגרה ובעיקר לקראת הפסח.
המילה מְשׁוּפָה – במשקל המילה המקראית מְחוּגָה – מצטרפת למשפחת מילים שעניינן שפשוף ושיוף: שׁוֹפִין (מלשון חז"ל) – פצירה לשיוף והשחזה של כלי ברזל ועץ; מָשׁוֹף (מן העברית החדשה) – שופין גס לגירוד ולקרצוף של מתכת או עץ; שַׁפְשֶׁפֶת (ממונחי ועד הלשון) – סבכת ברזל או שטיח נצרים קטן לניקוי נעליים וגם לוח מחוספס לשפשוף כביסה.
את המילה משופה קבע ועד הלשון העברית במילון למונחי המטבח משנת תרצ"ח (1938).

נַטְלָה – כלי לנטילת ידיים

שם הכלי נַטְלָה והשם המקביל לו אַנְטָל מקורם ביוונית, וכמו שמות של כלים רבים אחרים הם נתגלגלו אל לשון חז"ל באמצעות הארמית או ישירות מן היוונית. אף שהכלי משמש לנטילת ידיים מסתבר שאין קשר לשוני בין הפועל לשם הכלי. בלשון חז"ל רגיל הביטוי 'נוטלים לידיים' ואף 'נוטלים מהם לידיים', כלומר מן המים (ויש שנוטלים לידיים מן היין). ככל הנראה נטילה בהקשר זה פירושה לקיחת הנוזל מן הכלי לרחיצת הידיים, בעיקר לפני הארוחה.
בליל הסדר – בסימן "רְחַץ" – נוהגים ליטול את הידיים ללא ברכה לפני אכילת הכרפס.
המילה נטלה כלולה במילון למונחי כלכלת הבית של האקדמיה משנת תשל"ח (1977).

שְׁבִילָה (ראנר)

שבילה היא מפה ארוכה וצרה הנפרסת על המפה הגדולה לאורך השולחן. בן־יהודה במילונו מעיד כי המילה נהגה בלשון הדיבור בתקופתו.
צורתה של השבילה מזכירה שביל ומכאן שמה. המילה שְׁבִיל מקורה במקרא, ובמהלך הדורות היא התייחדה לציון דרך צרה. כאמור שבילה היא סוג של מפה. ומה מקור המילה מַפָּה? הדעה הרווחת היא שהמילה נשאלה ללשון חז"ל מן המילה הלטינית mappa. בספרות חז"ל המפה אינה רק יריעה לכיסוי השולחן אלא יש לה שימושים אחרים, ובהם ניגוב ידיים. למשמעות זו חודשה בימינו המַפִּית.
המילה שבילה כלולה ברשימת המונחים "תבשילים וכלי בישול" שפורסמה ב"זכרונות ועד הלשון" בשנת תרע"ג (1913).

מַצָּעִית (place mat)

מצעית היא מפה קטנה העשויה נייר, בד, פלסטיק, שעם, מקלעת רַפְיָה וכדומה ומונחת על השולחן תחת צלחתו של הסועד.
המילה משמשת גם בתחום הבוטניקה: מצעית היא בסיס הפרח הנושא את עלי הגביע, עלי הכותרת, האבקנים וכדומה.
מצעית היא צורת הקטנה של מַצָּע. המילה מצע נזכרת בישעיהו כח, כ: "כִּי קָצַר הַמַּצָּע מֵהִשְׂתָּרֵעַ". מכאן המצעים הנפרסים על המיטה, ובהשאלה מצע לדיון ומצע המפלגה – תכנית מפורטת המשמשת בסיס. שורש המילה הוא יצ"ע, וממנו גם הפועל הִצִּיעַ – מציעים את המיטה וגם מציעים הצעות, כלומר שוטחים תכנית, מגוללים עניין או רעיון.
המילה מצעית אושרה במליאת האקדמיה בשנת תשנ"ד (1994).