פרחים ויין לחג האביב: כליל החורש, צהרון מצוי, אֶקדם, אֶפטר

כְּלִיל הַחֹרֶשׁ (משפחת הכליליים)

כליל החורשהשם המדעי: Cercis siliquastrum.
העץ כליל החורש, המפאר את החורש הארץ־ישראלי באביב בפריחתו העזה בוורוד־לילך, זכה בשם כְּלִיל שפירושו כתר. בערבית נקרא העץ عروس الغابة (ערוס אלע'אבה), שתרגומו 'כַּלַּת החורש'.
המילה כְּלִיל ידועה מן הארמית, ונזכרת לראשונה בעברית בספר בן־סירא בתיאורו של אהרן הכהן: "וַילבישהו כְּלִיל תפארת, וַיפארהו בכבוד ועוז" (מה, ו–ח). בדומה לכך נאמר על משה בפיוט המוכר מתפילת שחרית לשבת: "כְּלִיל תפארת בראשו נתתה, בעמדו לפניך על הר סיני".
ויש גם שם התואר כָּלִיל שמשמעו 'מושלם', כגון בצירוף כְּלִיל יופי. וכך נאמר על ירושלים במגילת איכה: "הֲזֹאת הָעִיר שֶׁיֹּאמְרוּ כְּלִילַת יֹפִי מָשׂוֹשׂ לְכָל הָאָרֶץ" (ב, טו).
בשם כְּלִיל החורש חברו המשמעויות כתר, כלה, שלמות ויופי.
ברשימת בשמות צמחי ארץ־ישראל של ועד הלשון משנת תש"ו (1946) השם הוא כְּלִיל הֶחֳרָשִׁים.

צַהֲרוֹן מָצוּי (משפחת האירוסיים)

Gynandriris sisyrinchiumהשם הקודם: אֲחִיאִירוּס מָצוּי. נקרא בפי הבריות גם 'אירוס אחר הצהריים'. השם המדעי: Gynandriris sisyrinchium.
הפרח הסגול נפתח בשעות הצהריים, ומכאן שם הצמח.
צהרון הוא גם מסגרת לילדים לאחר שעות הלימודים הסדירים. בעבר הייתה צורתה התקנית של המילה צָהֳרוֹן (tsohoron) – בשל הקשר שלה למילה צָהֳרַיִם. ואולם בעקבות ההגייה הרווחת נקבעה הצורה צַהֲרוֹן על דרך מילים כמו פַּעֲמוֹן.
המילה צָהֳרַיִם גזורה מן השורש צה"ר הקרוב אל השורש זה"ר. גם המילה צֹהַר הנזכרת בפרשת נח מתקשרת אל האור לפי אחד מפירושיה: חלון קטן, פתח לאור.
שם הסוג צַהֲרוֹן נקבע בוועדה לשמות צמחי ארץ ישראל, ואושר במליאת האקדמיה בשנת תשס"ג.

אֶקְדָּם (אפריטיף), אֶפְטָר (דיז'סטיף)

אֶקְדָּם הוא משקה כָּהִיל שנוהגים לשתות כמְתַאֲבֵן לפני הארוחה.
אֶפְטָר הוא משקה כהיל שנוהגים לשתות לאחר הארוחה.
המילים אֶקְדָּם ואֶפְטָר דומות למילים כמו אֶקְדָּח ואֶשְׁחָר (שיח בעל גרגירים שחורים).
המילה אקדם גזורה מן השורש קד"ם, המציין התחלה. משורש זה חודשו לא מעט מילים בעברית שלנו, כגון קדימון, תַּקְדִּים, קִדֹּמֶת, מִקְדָּמָה וקְדִימוֹן.
המילה אפטר גזורה מן השורש פט"ר, שאחת ממשמעויותיו היא סיום. כך היא גם ההפטרה – פרק מן הנביאים הנקרא בבית הכנסת ומציין את סיום הקריאה בתורה.

המילים אקדם ואפטר כלולות במילון היין שפורסם לראשונה במאגר המונחים של האקדמיה בשנת תשס"ט (2009) ויצא לאור בחוברת מיוחדת בשנת תשע"ג (2012).