שלושה־עשר מידיא

“שלושה־עשר מי יודע?… שלושה־עשר מידיא”.
מדוע שרים “שלושה־עשר מידיא” ולא “שלוש־עשרה מידיא”, הרי המילה מידה היא ממין נקבה?

גלגוליו של השיר ‘אחד מי יודע’ אינם נהירים דיים לחוקרים בני זמננו. מדובר בפיוט עממי מימי הביניים, אך אין בידינו פרטים על זהות מחברו, על זמן חיבורו המדויק או על מקום חיבורו. חבר האקדמיה ללשון העברית שמעון שרביט כתב מאמר קצר בעניין נוסחאותיו של השיר הזה בשני כתבי יד מגניזת קהיר. לדבריו בשניהם יש לשיר רק שנים־עשר בתים ונראה שהבית השלושה־עשר הוא תוספת מאוחרת, ככל הנראה אשכנזית.

שלא כמילים הקודמות לה בפיוט – כוכביא, דיבריא ושבטיא, המשמשות בארמית ומתועדות במילונים הארמיים – הצורה מידיא אינה ארמית כלל. בארמית משמשות מילים אחרות במשמעות ‘מידה’: מכילְתא – המוכרת משם החיבור המדרשי מְכִילָתָא (‘מידות’) – או מִשְׁחֲתָא. הצורה מידיא שבפיוט אינה אלא הכלאה של המילה העברית מידה עם צורן הרבים הארמי. הכלאה זו נעשתה מן הסתם על פי הצורות הארמיות שנזכרו קודם לכן – כוכביא, דיבריא ושבטיא, ונראה שבהשפעתן באה גם כאן סיומת הרבים ־ַיָּא ולא סיומת הרבות המתבקשת ־ָתָא (“מידָתָא”). גם שם המספר שלושה־עשר הושפע במינו משמות המספר אחד־עשר ושנים־עשר הבאים לפניו בפיוט.