מגאון הירדן לגאונת הכיתה
גאון – כפי שיאמרו הורים רבים על בנם או על בתם – הוא תואר לאדם מחוֹנָן ומוכשר במיוחד. ואולם בתנ”ך גָּאוֹן הוא שם עצם שמשמעותו עלייה והתרוממות. איך הפך שם העצם המקראי לכינוי לאיינשטיין ודומיו?
המילה המקראית גאון קרובה למילה גֵּאוּת ולפועל גָּאָה, וכמותם היא משמשת בין השאר לציון עליית גלי הים: “וַיָּסֶךְ בִּדְלָתַיִם יָם… וָאֹמַר עַד פֹּה תָבוֹא וְלֹא תֹסִיף, וּפֹא יָשִׁית בִּגְאוֹן גַּלֶּיךָ” (איוב לח, ח–יא).
סבך הצמחייה שעל גדות נהר הירדן נקרא גְּאוֹן הַיַּרְדֵּן – אולי על שם גאות המים באזור ואולי על שם גובהם הרב של הצמחים שבו. בימי קדם היו בגאון הירדן חיות טרף: “כְּאַרְיֵה יַעֲלֶה מִגְּאוֹן הַיַּרְדֵּן” (ירמיהו מט, יט), ולפיכך הוא היה סמל למקום סכנה בניגוד לארץ שלום: “כִּי אֶת רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ, וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת הַסּוּסִים? וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ, וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן?” (שם יב, ה).
בכמה מקומות בתנ”ך גאון פירושו גאווה: “לִפְנֵי שֶׁבֶר גָּאוֹן, וְלִפְנֵי כִשָּׁלוֹן גֹּבַהּ רוּחַ” (משלי טז, יח). משמעות זו של המילה נשתמרה עד היום בביטוי בְּגָאוֹן שפירושו ‘בגאווה’, כגון ‘צָעַד בגאון’, ‘שר בגאון’ (גם ‘שר בקול רם’).
בהקשרים אחרים בתנ”ך המילה גאון פירושה רוממות, גדלות ותפארת: “בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה צֶמַח ה’ לִצְבִי וּלְכָבוֹד, וּפְרִי הָאָרֶץ לְגָאוֹן וּלְתִפְאֶרֶת” (ישעיהו ד, ב), וכן: “יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ, אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה” (תהלים מז, ה).
לצירוף מקראי זה גאון יעקב – שפירושו ‘תפארת ישראל’ – תפקיד מכריע בגלגולי המשמעות שחלו במילה גאון: ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא בבבל, שהיו הסמכות ההלכתית העליונה של תפוצות ישראל במחצית השנייה של האלף הראשון לסה”נ, נקראו בתואר ראש ישיבת גאון יעקב. לעיתים קרובות שימשה באותה משמעות המילה גאון לבדה, כגון רב סעדיה גאון. מילה זו אף העניקה לתקופה שמסוף המאה השביעית ועד אמצע המאה האחת־עשרה את שמה: תקופת הגאונים.
במרוצת הדורות נעשה שם התפקיד גאון כינוי לראש ישיבה בכלל, ואחר כך תואר לאדם גדול בתורה וחריף בלימודה. מכאן הצירוף “הרב הגאון” וגם כינויו של ר’ אליהו בן שלמה זלמן – הגאון מווילנה.
החוליה האחרונה עד כה בגלגולי המשמעות של המילה גאון נוצרה בעברית החדשה: בהשפעת דמיון הצליל למילה הרומית genius, אשר נתגלגלה ללשונות אירופה השונות, התרחבה משמעות התואר גאון מ’אדם חכם בתורה’ לאדם חכם ומחונן או בעל כישרון יוצא דופן בתחום מסוים. המילה גאון מצטרפת לקבוצה מעניינת של מילים מן המקורות שחל בהן שינוי משמעות בהשפעת דמיון צליל למילים לועזיות, דוגמת מְכוֹנָה שבתנ”ך פירושה ‘כַּן, בסיס’ ובימינו machine.
בתפקידו החדש התואר גאון מיוחס כמובן גם לנשים, ועולה השאלה אם יש לו צורת נקבה כמו שמות התואר הרגילים הנוטים תמיד לפי מין. כאמור גאון הוא ביסודו שם עצם, ואין לו במקורות צורת נקבה, ממש כשם שאין צורת נקבה למילים גובהּ, רצון ופאר. בהקשרים מסוימים אפשר לראות בו שם עצם גם במשמעותו החדשה, ולומר על אישה ‘היא גאון’, כפי שאומרים ‘הוא אישיות’, ‘היא נֶכֶס’, ‘היא בן־אדם’. ואולם כיום אפשר לראות במילה גאון שם תואר לכל דבר ולהטותה כמו שמות תואר הדומים לה בצורתם: גָּאוֹן–גְּאוֹנָה, כמו נָבוֹן–נְבוֹנָה, גָּדוֹל–גְּדוֹלָה. פה ושם נשמעת גם הצורה גְּאוֹנִית, אך צורה זו רגילה יותר כצורת הנקבה של גְּאוֹנִי: ילדתי הגאונה הגתה במוחה מחשבה גאונית.
כתבה: תמר קציר (כץ)
