על שימושים שונים של סימן הגרש

מקורו של סימן הגרש במערכת טעמי המקרא. בעברית החדשה תפקידו העיקרי הוא לסמן קיצור של מילה אחת, ומקומו קבוע – אחר האות האחרונה של המילה המקוצרת, למשל מס' (= מספר), עמ' (= עמוד).

ואולם בכתיבה העברית יש לגרש גם שימושים אחרים. נראה כי המשותף להם הוא רצון הכותב לסייע לקורא בפיענוח רצף אותיות הזר לכתיבה הרגילה בעברית. שימושים אלו של הגרש לא נדונו באקדמיה, והדברים שיובאו להלן אינם אלא תיאור של הנוהֵג בציבור.

א. ציון זרותה של המילה

לדוגמה: חבר'ה (מיידיש; הגרש מסייע להבדילה מן המילים העבריות חֶבְרָה, חֲבֵרָה), תכל'ס (ההגייה היידית של המילה העברית תַּכְלִית). בשימוש זה של הגרש הוא בא לפני האות האחרונה במילה.
שימוש זה של הגרש דומה לשימוש בגרשיים בפירוש רש"י לציון מילים צרפתיות.

ב. הפרדה בין רכיבי המילה – בעיקר בתוספת צורן לא עברי

לדוגמה: אבא'לה (או אבאל'ה), רבקה'לה (או רבקהל'ה), מק'גי (McGee), מקדונלד'ס (McDonald's), הרשי'ז (Hershey's), או'קונור (O'Connor) ואף רוק'נרול (Rock & Roll). בחלק גדול מן הדוגמאות מאנגלית מְחקה הגרש את השימוש ב־' בכתיב האנגלי.

ג. ציון השמטה של עיצורים האופיינית ללשון הדיבור

לדוגמה: תוריד ת'יד (= תוריד את היד), אבא ש'ך (= אבא שלך).

יש לציין שברוב הדוגמאות בשימושים א וּ־ב, ובמיוחד כשמדובר בחיקוי ה־' האנגלי, נפוצים בעברית גם הכתיבים בלי גרש (תכלס, רוחלה, מקגי, קלוגס, הרשיז וכיו"ב), ונראה שלעתים קרובות אין בו צורך. ראיה לכך היא הבלבול במקום הגרש כשנוסף הרכיב היידי ־לה בכתיבים דוגמת רבקהל'ה במקום רבקה'לה.