משולחן הכתיבה וכוננית המשחקים: מצבע, מדגש, מחיקון, תצרף

מַצְבֵּעַ (טוש, לורד)

מתוך מילון הכיס "100 מילים"מצבע הוא כלי כתיבה שבתוכו חומר ספוג דיו בצבעים שונים.
המילה מַצְבֵּעַ נקבעה בהשראת מילה דומה במשנה: מַכְתֵּב – כלי שבקצהו האחד (שנקרא 'כותב') כתבו, ובקצהו האחר (שנקרא 'מוחק') מחקו את הכתוב. למצבע כמה תפקידים – כותבים בו על לוח מחיק, מסמנים בו בגדים וציוד וגם צובעים בו. השורש צב"ע נבחר למילה משום שהצביעה היא השימוש הנפוץ בו, בעיקר בקרב ילדים.
המילה מַצְבֵּעַ אושרה באקדמיה בשנת תשס"ג (2003).

מַדְגֵּשׁ (מרקר)

מדגש הוא כלי כתיבה בעל קצה רחב ספוג בדיו בצבע זוהר ושקוף – להדגשת מילים או קטעים בטקסט.
בעלי מלאכה מכירים כלי אחר הקרוי מַדְגֵּשׁ: אזמל מחודד שמסמנים באמצעותו נקודה במתכת, למשל לצורך קדיחה.
המדגש של בעלי המלאכה קרוב אל הדָּגֵשׁ המקורי, הוא הדגש הדקדוקי: נקודה בתוך אות המציינת הכפלה או הגייה "קשה" של אותיות בגדכפ"ת. מן הדקדוק התגלגל הדָּגֵשׁ אל הלשון הכללית במשמעות הבלטה, וכמוהו הפועל הִדְגִּישׁ ושם הפעולה הַדְגָּשָׁה, ומכאן גם מַדְגֵּשׁ – המבליט מילה או קטע בטקסט.
המילה מדגש אושרה באקדמיה בשנת תשס"ג.

מְחִיקוֹן (טיפקס)

מחיקון הוא נוזל מחיקה המיועד להסתיר סימנים לא רצויים, כגון טעויות דפוס.
אמצעי מחיקה ותיק יותר הוא המַחַק העשוי גומי ונועד למחוק סימנים שנכתבו בעיפרון. מַחַק (במלעיל, כמו נַחַל) – זו צורתה התקנית של המילה. בפי רבים: מָחָק (כמו נָהָר) וגם מוֹחֵק.
הפועל מָחַק במשמעות הסרת סימני כתב מוכר מלשון חז"ל. קרוב אליו הפועל המקראי מָחָה: 'מחה את שמו או את זכרו'.
המילה מחיקון אושרה באקדמיה בשנת תשנ"ה (2004).

תַּצְרֵף (פאזל)

תצרף הוא משחק עשוי חלקים קטנים המצטרפים יחד לתמונה.
המילה תצרף נשקלה במשקלה של המילה תשבץ. בעוד שתצרף היא חידוש, תשבץ מקורה במקרא אלא שחל בה שינוי משמעות. כְּתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ שבמקרא מתפרשת בין השאר כמעשה שיבוץ (של אבנים יקרות), ואילו בעברית החדשה תשבץ הוא משחק שבו משבצים מילים בתוך משבצות.
מן השורש צר"ף במשמעות חיבור חודשו עוד מילים בימינו: מִצְרָף (מכלול שנוצר מצירוף של חלקים), צֶרֶף (צירוף מילים), הַצְרָפָה (רקומבינציה בביולוגיה).
המילה תַּצְרֵף חודשה באקדמיה בשנת תשמ"ב (1982).