תקשורת בהקטנה: תגובית, מסרר, יישומון

תְּגוּבִית (טוקבק)

תגובית היא תגובה – קצרה בדרך כלל – שגולש כותב בעקבות ידיעה או כתבה שפורסמה בכלי תקשורת מקוון או בעקבות רשומה (פוסט) ביומן רשת (בלוג).
תגובית היא צורת הקטנה של תְּגוּבָה. את המילה תְּגוּבָה חידש ח"נ ביאליק כחלופה עברית לראקציה במונחי הפיזיקה של ועד הלשון משנת 1930. גם הפועל הֵגִיב חודש באותן השנים על פי הפועל הארמי אֲגֵיב (=השיב).
מי שכותב את התגובית הוא תְּגוּבָן (טוקבקיסט), ובכלי התקשורת המקוונים יש עורכי תגוביות שתפקידם לאשר או לפסול תגוביות.
המילה תגובית כלולה במונחי טכנולוגיית המידע, והיא אושרה באקדמיה בשנת תשס"ז (2007).

מִסְרֵר ("סימֵס")

לצד המילה מִסְרוֹן שנקבעה כחלופה העברית ל־SMS (ראשי תיבות שפירושם short message service) הוחלט לקבוע פועל מיוחד לשליחת מסרון: מִסְרֵר.
הפועל מִסְרֵר נוצר על ידי הכפלת אות השורש האחרונה, בדומה לפעלים צִחְקֵק, לִחְשֵׁשׁ. כפי שבפעלים הללו יש גוון של הקטנה כך בפועל מִסְרֵר יש גוון של הקטנה, ולכן הוא מתאים למילה מסרון – שפירושה מסר קטן.
הפועל מִסְרֵר כלול במונחי טכנולוגיית המידע, והוא אושר באקדמיה בשנת תשס"ז (2007).

יִשּׂוּמוֹן (אפליקציה, וידג'ט)

יישומון הוא יישום המציג תכנים או שירותים של חברה מסוימת בדפדפן או במכשיר קצה, כמו טלפון חכם. לרוב מדובר ביישומים ייעודיים למטרות מוגדרות.
המילה יישומון היא צורת הקטנה של יישום. המילה יישום עצמה גם היא חידוש. בתחילה התנגדו לה אנשי הלשון. וזאת למה? השורש שממנו גזורה המילה יישום הוא שׂי"ם, המוכר מן הפועל לָשִׂים ומן המילה מְשִׂימָה. ואילו במילה יישום היו"ד מופיעה בראש השורש, וכך נוצר למעשה שורש חדש, וממנו גם הפועל יִישׂם. ואולם תופעה זו שבה אות השורש יו"ד או וי"ו נודדת אינה תופעה חדשה. לדוגמה: עָיֵף ויָעֵף, יָעַץ ועוּץ.
המילה יִשּׂוּמוֹן כלולה במונחי טכנולוגיית המידע ובמונחי התקשורת, והיא אושרה באקדמיה לראשונה בשנת תשס"ד (2004).