דוקטור ובקיצור ד”ר

המילה דוקטור נכתבת בקיצור ד”ר, אף שדרך הקיצור הזאת אינה על פי הרגיל בלשוננו.

דרכי הקיצור בעברית הן שתיים: האחת למילה יחידה והאחרת לצירוף של שתי מילים או יותר. מילה יחידה מקצרים בגרש הבא בסוף הקיצור – לאחר האות הראשונה או האותיות הראשונות של המילה, כגון רח’ (רחוב), עמ’ (עמוד). צירוף מילים מקצרים באותיות הראשונות, אחת או יותר, ממילות הצירוף ובגרשיים לפני האות האחרונה של ראשי התיבות, כגון צה”ל, ת”ז (תעודת זהות).

הסימנים גרש וגרשיים משמשים לקיצור בעברית זה דורות רבים. קיצורה של מילה יחידה בגרש רגיל בכתבי יד של ספרות חז”ל, כגון ר’ (רבי), או’ (אומר). סימונם של ראשי תיבות בגרשיים רגיל בלשון הרבנית, כגון בקיצורים רש”י ורמב”ם. סימונם של קיצורים בנקודה איננו תקני. סימון זה הוא על פי הנהוג בלשונות אירופה ולא לפי דרכה של העברית.

במילה דוקטור הקיצור המתבקש היה דוק’, אבל כבר השתרש הקיצור על דרך הלעז .Dr – קיצור המורכב מן האות הראשונה והאות האחרונה של המילה, כמצוי בקיצור מילים באנגלית (למשל Mr. – mister). הוחלט להתיר את דרך הקיצור הזאת במילה דוקטור בלבד. ואולם כאמור בעברית אין מקצרים בנקודה, ולכן הוחלט לסמן את הקיצור בגרשיים בין הדל”ת לרי”ש: ד”ר. הסימון בגרשיים ולא בגרש מציין שאין זה רצף של אותיות המילה.

נעיר כי אין כל הבדל בעניין זה בין דוקטור לרפואה לכל דוקטור אחר, ובשני המקרים הקיצור התקני הוא ד”ר בלבד.