ארכיב או ארכיון?

המונח העברי התקני הוא ארכיון או גַּנְזַךְ (כגון 'גנזך המדינה').

המילה גַּנְזַךְ (ברבים: גַּנְזַכִּים) נזכרת כבר במקרא (דברי הימים א כח, יא) ומקורה בפרסית. מילה זו משמשת גם בימינו, אך היא רווחת פחות מארכיון (ואומנם בשנת תשע"ב, 2011, החליט 'גנזך המדינה' לשנות את שמו ל'ארכיון המדינה').

מקורה של המילה ארכיון ביוונית (archeion), ובעברית היא משמשת לראשונה במדרשי חז"ל. הצורה אַרְכִיב אינה אלא גלגול של ארכיון. המילה היוונית נכנסה ללטינית בצורת archivum, ומכאן ארכיב בלשונות אירופיות מודרניות, כגון אנגלית, גרמנית, צרפתית ורוסית. מן הלשונות האלה היא הגיעה שוב לעברית בת ימינו.

מכיוון שהמילה משמשת בלשוננו למן ספרות חז"ל בצורתה היוונית ארכיון, העדיפו אותה בוועדות המינוח של האקדמיה ללשון והיא שנקבעה לצורה התקנית. מעיון במאגרי המילון ההיסטורי של האקדמיה מתברר שגם סופרי המופת העבריים בראשית העת החדשה, לדוגמה ש"י אברמוביץ (מנדלי מוכר ספרים) וח"נ ביאליק, השתמשו במילה ארכיון בצורתה המקורית, היוונית.

נעיר כי כמו כל שם המסתיים בסיומת הרבים ־ִים, גם צורת הרבים ארכיונִים נהגית במלרע (ההטעמה בסוף).

איש המקצוע העובד בארכיון הוא ארכיונַאי. הצורה ארכיבָר, המשמשת פה ושם, נוצרה כנראה בהשראת מקבילתה בגרמנית ובדמיון למילים דוגמת סנדלר.

תוספת: במונחי הארכיונאות שהכינה ועדת מינוח מקצועית ושאושרו באקדמיה בשנת תשפ"ג (2023), נקבעו הפועל אִרְכֵּן ושם הפעולה אִרְכּוּן (במקום אִרְכֵב ואִרְכוּב שהחלו לשמש).