מיקור חוץ

"מיקור חוץ" הוא תרגום שאילה מן outsourcing: הרכיב out = חוץ; הרכיב source = מָקוֹר. מן source יצרה האנגלית שם פעולה בסיומת ing והתקבל sourcing. בעקבות זאת גזרו בעברית מן המילה מָקוֹר (ששורשה קו"ר) את שם הפעולה "מיקור".

על הצירוף 'מיקור חוץ' אפשר לומר כי אינו מיצירות הפאר של העברית החדשה, בין השאר משום שהקשר בין המילה 'מקור' ובין משמעות המונח רופף למדיי. האקדמיה ניסתה בעבר למצוא תחליף ראוי יותר למונח, אך ללא הצלחה. בין השאר הוצעו ההצעות 'קַבָּלוּת' (הקרובה ל'קבלנות'), 'קבלנות שירות' ו'איצול' (על פי 'אצילת סמכויות').

מכיוון שלא נמצאה חלופה מוסכמת אחרת, ומכיוון שהצירוף 'מיקור חוץ' התפשט בשימוש, הוא אושר בסופו של דבר במסגרת המילון למונחי סוציולוגיה (תשע"ו, 2015).

אשר למשמעותו של המונח, הנה ההסבר שהוצג לוועדה למילים בשימוש כללי של האקדמיה שדנה בעניין:

מבחינים בין 'קבלנות משנה' ל־outsourcing. ב'קבלנות משנה' מדובר בהתקשרות לטווח קצר על ידי מִפְרָט מוגדר, ואילו ב־outsourcing מדובר בהתקשרות ארוכת טווח ובהעברת כל האחריות לנותן השירות. במילים אחרות, הארגון או החברה מוותרים על פעילות קבועה שנעשתה בהם. הדברים מתנהלים על בסיס של רווח הדדי. השיטה קשורה לתהליכי ההפרטה במשרדי הממשלה ובחֲבָרוֹת ציבוריות, והיא אף קשורה לגלובליזציה – עם התרחבות התופעה של חברות בין־לאומיות המתמחות בתחומים מסוימים ומציעות את שירותיהן לחברות אחרות. התחומים שבהם רווחת שיטת ה־outsourcing הם הסעדה, שירותים לוגיסטיים (כגון אחסנה, ניהול מלאי), צי רכב, מחשוב ועוד ועוד.