במה שונה ‘הביא’ מ’נתן’
נשאלנו: ילדיי אומרים “תביאי לי כסף”, “תביאי לי נשיקה”, “המורה הביאה לי 70 בחשבון”. זה נשמע לי צורם אך אינני מצליחה להסביר להם מדוע.
אכן בכל הדוגמאות השימוש הראוי הוא בפועל נתן: לתת כסף, לתת נשיקה, לתת ציון.
הֵבִיא (בבניין הפעיל) הוא הפועל הגורם של הפועל בָּא (בבניין קל), כלומר המשמעות הבסיסית של הֵבִיא היא ‘גרם לבוא’, ומכאן המשמעות ‘לקח דבר־מה ממקום אחד ושָׂם אותו במקום אחר או מסר אותו לידי מישהו’ (באנגלית: bring או fetch).
המשמעות העיקרית של הפועל נָתַן היא ‘מסר משהו לאחר’, ‘העביר דבר לרשותו של אחר’ (באנגלית: give).
אם כן כאשר הדבר נמצא בידי או ברשותי ואני מוסר אותו לאחר – אינני ‘מביא’ אותו אלא פשוט ‘נותן’ אותו. רק כאשר הדבר נמצא במקום מרוחק – ויש צורך לשאת אותו ממקום למקום – נכון להשתמש בפועל הֵבִיא.
לדוגמה, נשווה בין שני המשפטים: “הבאתי לך את הספר”; “נתתי לך את הספר”. במשפט הראשון הדגש הוא על העברת הספר ממקום למקום, למשל אם הספר היה בביתו של הדובר והוא לקח אותו משם ומסר אותו לידי הנמען במקום אחר. לעומת זאת במשפט השני הדגש הוא על מסירת הספר מרשותו של הדובר לרשותו של הנמען.
כמובן יש חפיפה מסוימת בין שתי הפעולות, שהרי פעמים רבות ההבאה מסתיימת בנתינה. נראה שבגלל החפיפה החלקית הזאת הפועל הֵבִיא דוחק את הפועל נָתַן בלשון הדיבור, ואולם בלשון התקנית ראוי להקפיד על ההבחנה ביניהם.
בתהליך הזה שבו הפועל הֵבִיא משתלט על התחום הסמנטי של הפועל נָתַן קורה שהֵבִיא מחליף את נָתַן בצירופים כגון ‘נתן מכות’ (מתחלף בלשון הדיבור ב’הביא מכות’) ו’נתן חיבוק’ (מתחלף בלשון הדיבור ב’הביא חיבוק’). במקרים אלו אפשר כמובן גם לומר בפשטות: ‘הכה’, ‘חיבק’.
