פג בנקבה

נשאלנו מה צורת הנקבה של פג – פגה או פגית. תשובתנו היא שכשם שצורת הנקבה של עַז היא עַזָּה ושל פַּר פָּרָה, כך מתבקש שצורת הנקבה של פַּג תהיה פַּגָּה. הצורה פַּגָּה עדיפה גם בגלל צורת הרבים שלה – פַּגּוֹת, לעומת צורת הרבים של פַּגִּיתפַּגִּיּוֹת, שהיא כצורת הרבים של פגייה, המקום שבו מטפלים בפגים.

את המילה פַּג במשמעות 'תינוק שנולד טרם זמנו' חידש ועד הלשון ברשימת מונחי הרפואה (בפרק מונחי מיילדוּת) משנת תש"א (1941; ראו בתצלום להלן). בלשון המקורות פַּגִּים הם פירוֹת – ובייחוד תאנים – שלא הבשילו די צורכם. מילים מקבילות באותה משמעות משמשות גם בארמית ובערבית. בתנ"ך המילה באה פעם אחת בלבד בצורת רבים: "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ" (שיר השירים ב, יג). צורת היחיד מתועדת רק בספרות חז"ל כשם ממין נקבה: פַּגָּה, וברבים פַּגִּים או פַּגִּין. המילה משמשת בהשאלה (במשנה נידה ה, ז ועוד) במשמעות 'ילדה קטנה שלא בגרה'. צורת הנקבה פַּגָּה תואמת אפוא את צורתה המקורית של המילה וממשיכה את השימוש המטפורי במילה שהחל עוד בימי חז"ל – גם אם במשמעות שונה מעט.

פג. מתוך רשימת מונחי הרפואה, פרק מונחי מיילדוּת, תש"א (1941)

מתוך רשימת מונחי הרפואה, פרק מונחי מיילדוּת, תש"א (1941)