Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

רֹאשׁ ורָאשִׁים

שאלה: האם צריך לומר רָאשֵׁי ממשלה או רֹאשֵׁי ממשלה?

תשובה: צורת הרבים של רֹאשׁ היא בתנועת a: רָאשִׁים (בקמץ). מכאן גם צורת הנסמך רָאשֵׁי־, כגון רָאשֵׁי חודשים, רָאשֵׁי עם, רָאשֵׁי המדינה (כל הצירופים הללו מן המקרא), וכך גם רָאשֵׁי ממשלה.

כידוע צורות הנטייה של היחיד באות בחולם, כגון רֹאשִׁי (הראש שלי), רֹאשְׁךָ, רֹאשָׁהּ – על פי צורת היחיד רֹאשׁ. לעומת זאת צורות הנטייה של הרבים באות בקמץ, כגון רָאשֵׁינוּ, רָאשיה (של המדינה), רָאשיהם, וכאמור גם צורת הנסמך רָאשֵׁי – על פי צורת הרבים רָאשִׁים.

הדקדוק ההיסטורי מלמד שהתנועה a היא התנועה המקורית. התנועה o שבמילה רֹאש נוצרה בתהליך המכונה 'המעתק הכנעני', שבו תנועת a (ארוכה) הפכה בנסיבות מסוימות ל־o. עדות לתופעה זו עולה מהשוואה בין מילים עבריות למקבילותיהן בערבית ובארמית – שפות שמיות שבהן לא חל המעתק הכנעני. למשל: שׁלוֹם בעברית לעומת سَلام [סַלַאם] בערבית, שְׁלָם או שְׁלָמא בארמית. המעתק הכנעני לא חל בצורת הרבים 'ראשים', והחוקרים נתנו לכך הסברים שונים.

שאלת התנועה – קמץ או חולם – עולה גם בשם התואר הגזור מן המילה רֹאשׁ: רָאשִׁי או רֹאשִׁי. דרך ההגייה התקנית המקובלת היום היא בקמץ, כגון כביש רָאשי, הרב הרָאשי. שם תואר זה נוצר בעברית של ימי הביניים בהשראת שם התואר הערבי رَئِيسِيّ [רַאִיסִיּ], וקשה לדעת כיצד הגו אותו בני הזמן. צורתו כפי שהיא נוהגת היום דומה לשם התואר שְׂמָאלִי המתועד כבר במקרא (לעומת צורת היסוד שְׂמֹאל – בחולם – שבה חל המעתק הכנעני).