בַּעַל – האם ראוי למצוא תחליף למילה

התשובה מבוססת על דברים שכתב חבר האקדמיה מנחם קיסטר, יו"ר הוועדה למילים בשימוש כללי בשנים תש"ס–תשס"ד, בתגובה לפנייה בעניין זה.

לעתים נשאלת השאלה בדבר השימוש במילה בַּעַל לציון מעמד הגבר בקשר הנישואין. הקשר בין המילה בַּעַל למושגים בעלות ובעילה מרתיע רבים, ויש המבקשים שהאקדמיה תפעל נגד השימוש במילה, תאסור או "תחליף" אותה.

ייאמר מראש כי אין זה מתפקידה של האקדמיה לקבוע את השימוש המועדף מבחינה ערכית כאשר יש כמה מילים נרדפות לדבר בסגנונות שונים מתקופות שונות (כגון מילים ב'לשון נקייה' ומקבילותיהן המפורשות יותר). ואולם בתשובה על שאלות שנשאלנו בעניין המילה בעל נוכל לברר את הקיים בלשון, ומאחר שלשון היא קודם כול המוסכם על דובריה, הדוברים והדוברות הם שצריכים להכריע, והמובן שייוחד בפי דוברי ימינו למילה מסוימת הוא שיתקבל. גם באנגלית מילות politically correct נוצרו בפי הדוברים המעוניינים בכך ונתקבלו ככל שנתקבלו.

למי שאינם חפצים להשתמש במילה בַּעַל מצויות בעברית כמה וכמה חלופות אפשריות, ונמנה כמה מהן שעלו על דעתנו מן המקורות:

1. ידועה שבהן היא זו שמציע הנביא הושֵע: "והיה ביום ההוא נאם ה' תקראי אישי ולא תקראי לי עוד בעלי" (הושע ב, יח). כל החפץ בכך יכול לקיים נבואה זו, וכך גם הציע דוד בן־גוריון להנהיג בטפסים רשמיים של המדינה (ראו בתמונה). אכן, מאחר שרוב גדול של דוברי העברית הישראלית אינו מקפיד על הגיית המפיק, לא יוכל הגבר להציג את עצמו בנקל כ'אִישָׁהּ' של רעייתו, אבל בלשוננו אפשר לומר 'האיש שלה'. זו חלופה מקראית מפורשת למילה 'בעל'.

2. גם המילה רַעְיָה מוצאה במקרא, בשיר השירים. ספק אם כוונתה שם לציין אשת איש, אולם שימוש זה שגור כידוע בעברית שלנו ('רעיית השר' וכדומה). בשיר השירים ישנו גם המקביל הזכרי לרַעְיָה, והוא רֵעַ: "זה דודי וזה רעי" (שיר השירים ה, טז). אמנם המילה רֵעַ משמשת בלשון הספרותית במשמעות חבר וידיד, אולם מכיוון שאיננה רגילה בעברית המדוברת, אין מניעה לייחדה בעיקר לקשר של נישואין, וההקשר יסייע בידינו (כשם שלצירוף בן זוג יש משמעות רחבה שאינה קשורה לזוגיות, ומשמעות מצומצמת יותר). אם יהיה רֵעַ בשימוש חלק גדול של הדוברים, יבינו גם שאר הדוברים את המילה.

3. כינוי אחר לאישה בלשון המקרא הוא חֲבֵרָה, כאמור במלאכי "וְהִיא חֲבֶרְתְּךָ וְאֵשֶׁת בְּרִיתֶךָ" (ב,יד). בעבר ציינה המילה בחוגים מסוימים בת זוג, וחָבֵר ציין בן זוג (נשואים או לא נשואים), ואולם המילים חָבֵר וחֲבֵרָה מציינות כיום בהקשר הזוגי boyfriend ו־girlfriend, ולכן קשה להציען כחלופה ממשית לבעל ואישה.

4. על פי הפסוק הנזכר לעיל ממלאכי אפשר להציע את צמד הצירופים איש ברית ואשת ברית.

5. מלשון חכמים יש בידינו בן זוג ומימי הביניים בת זוג, והם משמשים כבר עתה בפי חלק מן הדוברים שאינם רוצים להשתמש במילה בעל. צירופים אלו אף משמשים בלשון החוק ומופיעים בתעודת הזהות, והכוונה לבני זוג נשואים.

6. בלשון חכמים (בהשפעת הארמית) אנו מוצאים לעתים שכל אחד מבני הזוג נקרא זוג: הגבר הוא זוגהּ של האישה, והאישה זוגו (ובלשון מאוחרת יותר זוגתו) של הגבר. אין כל מניעה אפוא שמי שמואס במילה בעל ישתמש בחלופה זו, שהיא מקבילה מוכנה מן המקורות ל־spouse (בן זוג נשוי) האנגלי. המילה זוּגָה (בעיקר בנטייה, כגון זוּגָתִי) כבר נעשתה חלק מן הלשון העברית במשמעות אשת איש דווקא בתקופות קודמות, ואין סיבה שזוג (ובנטייה זוּגִי וכדומה) לא ישמש לצִדה. המשמעות היסודית של זוג היא עול (מוט על צוואר הבהמה המחובר לרתמה) שנושאים שני בעלי חיים בשווה. ספק אם יכולה להיות מילה שוויונית מזו.

נחזור למילה המשמשת כיום ובעבר – בעל. בלשוננו סתם בעל ('בעל טוב' וכיו"ב) הוא בעל לאישה, ולא לשדה, לבית, לחפץ או לבעל חיים. זהו הבידול בין 'בעל' ל'בעלים' כבר במקורות, ורק בנסמך יש בעל השור (אין 'בעלי השור'), ובימינו 'בעל הנכס' או 'בעלי הנכס'. האומרים בעלהּ, בעלִי וכדומה בעברית של ימינו מכוונים רק לעניין husband ולא לזיקת בעלות, לדירה למשל. בשימוש החי לדורותיו נוצרה אפוא הבחנה ברורה בין 'בעל' במשמעות husband ל'בעל' במשמעות אדון, מי שהדבר שייך לו.

את התפצלות המילה 'בעל' לשתי משמעויות נוכל להשוות למילה הערבית ס'אחב (שנכנסה לסלנג העברי כסחבק). משמעותה גם 'אדוניו של דבר' וגם 'חבר' (friend), ואין עולה על דעת איש שיש משום השפלה באמירה שפלוני הוא ס'אחבי, כלומר 'חברי', ושמא עלול הדבר להתפרש כ'אדוני'. פלוני יכול להיות ס'אחב – אדון – של רכוש או של בעל חיים, וס'אחב – במובן חבר – של אדם (זכר או נקבה). ההקשר הוא המונע כל טעות. ובערבית לא חל הבידול כפי שאירע בעברית, המסיר כל ספק ומפריד בין המשמעויות. מבחינה זו אין הצדקה לשונית להמציא מילה חדשה ולדחות את המילה בעל.

ושוב עלינו להזכיר כי הלשון אינה אלא מה שדובריה יוצקים לתוכה. במקרה זה המילים מן המקורות מוכנות, ואין צורך לחדשן. עושרה של העברית מונח במקורותיה, וכל הרוצה ליטול יבוא וייטול. כרגיל, אין מילה אידאלית ונטולת בעיות. ודאי כל זמן שהשימוש בבעל רווח, תהיה רק מילה זו חד־משמעית לציין את היחס המדויק שבין גבר נשוי לאשתו. אם תתרגל האוזן לשמוע רֵעַ או זוּג או בן זוג, יהיו אלה מילים מובנות וברורות. ואולם אם לא יֹאבה קהל דוברי העברית להשתמש בהן, וימשיך להשתמש במילה בעל, ספק אם הסיבה לכך תהיה אידאולוגיה מיננית נסתרת או תפיסה לא שוויונית של מוסד הנישואין.

* * *

הערת המזכירות המדעית: אל האקדמיה הגיעה הצעה (מטעם שתי פונות שונות) להשתמש בצמד נְשׂוּאִי ונְשׂוּאָתִי במקום 'בעלי' ו'אשתי'. לדברי אחת המציעות צמד המילים הללו נושא אופי שוויוני ומרענן, ומייחד את הזוגות הנשואים מן הזוגות שאינם נשואים (למי שנחוץ לו ייחוד). בתשובה הסברנו שאין בכוונת האקדמיה להציע חלופות רשמיות למונחים המשמשים. עם זאת מכיוון שההצעה מתקבלת על הדעת מצאנו לנכון לתת לה פרסום כאן.

 

מכתב של דוד בן-גוריון משנת 1953.

מכתב של דוד בן־גוריון משנת 1953.