הביתה או לבית?

שני הניסוחים 'הגעתי הַבַּיְתָה', 'הגעתי לַבַּיִת' כשרים. הצורה 'הביתה' מקבילה לצורה 'לבית' בדומה לזוגות מצרימה–למצרים, ירושלימה–לירושלים. ה"א זו, המכוּנה ה"א המגמה, נוספת בסוף המילה לציון כיוון. היא שכיחה מאוד בלשון המקרא, ומשמשת בלשון ימינו בעיקר במילים המציינות כיוון, כגון 'צפונה', 'יָמינה', 'החוצה', וכן בביטויים קפואים כגון 'ארצה' וכך גם 'הביתה'.

בשימוש הרווח נוצרה הבחנה במשמעות בין 'הביתה' ובין 'לבית': 'הגעתי הביתה' פירושו 'הגעתי לביתי', ואילו 'הגעתי לַבַּיִת' יכול להיות לכל בית.