עדשה ועדשים

adashimעֲדָשִׁים היא צורת הרבים של עֲדָשָׁה (ולא "עָדָשׁ"), כפי שתאנים היא צורת הרבים של תאנה. ובדומה להם גם חיטים–חיטה, שְׂעורים–שעורה, שקמים–שקמה ועוד רבים. אם כן מינה של המילה 'עדשים' הוא נקבה: עדשים כתומות, עדשים ירוקות, עדשים מבושלות.

מאכל עשוי עדשים מוכר כבר מספר בראשית: "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים" (כה, לד). במקרא המילה באה רק בצורת הרבים. צורת היחיד עֲדָשָׁה מזדמנת בלשון חז"ל, בעיקר לציון מידה (גדולה מן הגריס וקטנה מן הזית).

עֲדָשִׁים הן זרעיו של צמח ממשפחת הקטניות. שמו של הצמח נקבע ביחיד: עֲדָשָׁה. המין המשמש למאכל הוא עֲדָשָׁה תַּרְבּוּתִית.

צורתו המיוחדת של זרע הצמח, הקמור מעט, שימשה השראה לשאילת המילה עֲדָשָׁה לציון לוחית שקופה קמורה או קעורה במכשירים האופטיים, ומכאן גם עַדְשַׁת העין. העברית הלכה כאן בעקבות לשונות אירופה. בהוראה הזאת צורת הרבים של עדשה היא עֲדָשׁוֹת.