כצורתו, כתקנו וכיופיו: המתרגם והעברית הנורמטיבית

לשוננו לעם מז, ג (תשנ"ו), עמ' 97–117

לקריאת המאמר

“כשאני בא להסביר את דרכו של אדם שכתיבתו כתיבה נורמטיבית, נעים לי לומר שנדמה לי שבימינו, בשלהי המאה העשרים, בעידן של הרהורים אחר מעמדן של נורמות בכלל, בזמן שהקונבנציה או הנורמה האחת היא להתכחש לכל נורמה, בימינו אלה דווקא מורגשת מידה של התחזקות בכבודה וביקרה וביוקרתה של הכתיבה הנורמטיבית.”