להתפעם בכל פעם מחדש

להתפעם כל פעם מחדשפעם
פעמים רבות נזכרת המילה פַּעַם בתנ"ך ובספרות חז"ל. נתבונן בכמה דוגמאות:

  1. "מַה יָּפוּ פְעָמַיִךְ בַּנְּעָלִים בַּת נָדִיב" (שיר השירים ז, ב).
  2. "בְּעַד הַחַלּוֹן נִשְׁקְפָה וַתְּיַבֵּב אֵם סִיסְרָא בְּעַד הָאֶשְׁנָב מַדּוּעַ בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ לָבוֹא מַדּוּעַ אֶחֱרוּ פַּעֲמֵי מַרְכְּבוֹתָיו" (שופטים ה, כח).
  3. "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי תָּסֹבּוּ אֶת הָעִיר [יריחו] שֶׁבַע פְּעָמִים וְהַכֹּהֲנִים יִתְקְעוּ בַּשּׁוֹפָרוֹת" (יהושע ו, ד).
  4. "פעם אחת היינו יושבין בין האילנות…" (ספרא בחוקותי ב, ה).

בשתי המובאות הראשונות משמעותה של המילה פעם שונה מן הרגיל בלשוננו: בראשונה פירושה רֶגֶל, ובשנייה – צַעַד. משמעויות אלו קיימות גם בלשונות שמיות אחרות, וככל הנראה הן העומדות ביסודה של המילה. השימוש במילה פעם בתנ"ך במשמעות של רגל או צעד אופייני ללשון המליצית, שכן לשון זו נוטה לשמר רבדים קדומים של השפה. גם בימינו שייך שימוש זה ללשון המליצית, בעיקר מצירופים כגון 'פעמי משיח', 'הכין פעמיו', 'שם פעמיו אל'.

המשמעות הרווחת של המילה פעם – בתנ"ך, בספרות חז"ל ובלשון ימינו – היא המשמעות המופשטת יותר שבמובאה השלישית: 'כל אחת מן ההזדמנויות שפעולה מסוימת חוזרת בהן'. בצירופים דוגמת 'שבע פעמים', ו'פעמים רבות' הפעולה חוזרת ממש, ואילו בצירוף 'פעם אחת' מודגש שהפעולה הייתה יכולה לחזור אך לא חזרה.

בלשון חכמים קיבל הצירוף 'פעם אחת' גם משמעות של זמן – 'ביום מן הימים', 'בזמן מן הזמנים' – אולי בהשפעת 'זמנא חדא' בארמית. שימוש זה רגיל בפתיחה של סיפורים, כמו במובאה הרביעית. בעברית המאוחרת יש שמשמשת במשמעות זו המילה פעם לבדה, כגון בשיר הילדים הידוע "פעם הייתי בתימן". ויש שהמילה פעם איננה באה כתיאור זמן של אירוע נקודתי בעבר, אלא כתיאור של העבר בכלל במשמעות 'לפנים', 'בימים עברו'. למשל: "כמו פעם", "פעם הכול היה אחרת".

פעמון, פעימה והתפעמות
השורש פע"ם מציין מכה, נקישה וזעזוע, משמעות אשר אולי התפתחה מן המשמעות הראשונית של המילה פַּעַם – צעד ומכת הרגל. לאחר תיאור חלום הפרות וחלום השיבולים של פרעה מלך מצרים נאמר: "וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ" (בראשית מא, ח), כלומר: רוחו נזדעזעה. מעניין שבתנ"ך מדובר בזעזוע שלילי, ואילו בלשון ימינו המילים התפעם, נפעם, מפעים והתפעמות מציינות בעיקר התפעלות חיובית.

גם המילה המקראית פעמון קשורה לעניין המכה והזעזוע, כפי שמסביר ר' דוד קמחי (רד"ק) בספר השורשים שלו: "לפי שהוא מתקשקש ומתכתת בענבל שבתוכו". על פי משמעות זו של השורש פע"ם חודשה בימי הביניים המילה פְּעִימָה (נקישה), ובתחום המוזיקה חודשה בעברית החדשה פַּעֲמָה (יחידת קצב בסיסית), וממנה גם פַּעֲמָן (מטרונום, המכשיר המודד את הפְּעָמוֹת). וכמובן בל נשכח את פעימות הלב והלב הפועם – צירופים אשר נוצרו בעת החדשה, אבל יש להם טעם של פעם.

כתבה: תמר קציר (כץ) | איירה: דינה שר־רהט

קובץ להדפסה