שְׁדֵרוֹת או שְׂדֵרוֹת?

sderotהמילה שְׂדֵרָה ושם העיר שְׂדֵרוֹת נֶהגים בשׂי"ן שמאלית.

המילה באה במקרא בצורת הרבים שְׂדֵרוֹת בשני הקשרים: (א) בניית בית המקדש – "וַיִּבֶן אֶת הַבַּיִת וַיְכַלֵּהוּ וַיִּסְפֹּן אֶת הַבַּיִת גֵּבִים וּשְׂדֵרֹת בָּאֲרָזִים" (מלכים א ו, ט). מקובל לפרש שמדובר בקורות עצים סדורות בבניין; (ב) המלכת יואש שהייתה כרוכה במאבק בעתליה המולכת על הארץ. לקראת טקס ההמלכה ציווה יהוידע הכהן על אנשי צבא: "וְהִקַּפְתֶּם עַל הַמֶּלֶךְ סָבִיב אִישׁ וְכֵלָיו בְּיָדוֹ וְהַבָּא אֶל הַשְּׂדֵרוֹת יוּמָת וִהְיוּ אֶת הַמֶּלֶךְ בְּצֵאתוֹ וּבְבֹאוֹ". כאן מקובל לפרש שמדובר בשורות סדורות של חיילים.

ואכן המילה שְׂדֵרָה שייכת לאותו השורש של המילה סֵדֶר (המופיעה פעם אחת במקרא, בספר איוב, ורגילה בספרות חז"ל). חילופים בין שׂ (שמאלית) ל־ס הם תופעה נפוצה, בעיקר במעבר מלשון המקרא הקלסית ללשון המקרא המאוחרת וללשון חכמים. כך, למשל, לעומת הכתיב המקראי מְאֹרָשָׂה נמצא בלשון חכמים 'נערה המאורסה', אירוסין ועוד.

את המילה "שׂדרה" ירשה העברית החדשה מן המקרא (היא אינה מצויה בספרות חז"ל), והיא נכתבת בשׂי"ן שמאלית כדרך שנכתבה במקרא.

למילה שְׂדֵרָה אין קשר למילה שִׁדְרָה (עמוד השִׁדרה), ששורשה קרוב אל השורש שז"ר.
ובהזדמנות זו – מדוע נקראה העיר שׂדרות בשמה זה? שׂדרות נוסדה כמַעְבֶּרֶת עולים בשנת תשט"ו (1955), ונקראה כך על שם מפעל נטיעה של שׂדרות אילנות לאורך הכבישים, מפעל שהועסקו בו שוכני המעברה בעזרת הקרן הקיימת לישראל. בסביבות העיר ניטעו השׂדרות האלה לראשונה (על פי זאב וילנאי, אריאל – אנציקלופדיה לידיעת ארץ ישראל, תל־אביב תשמ"א).