מזרן או מזרון?

הצורה מזרון רגילה על לשונם של רבים, ואולם הצורה התקנית היא מִזְרָן. מילה זו באה במשנה ומנוקדת בקמץ ברי"ש: מזרָן. גם במקומות שאינה מנוקדת, כגון בתוספתא, הכתיב הוא בלי וי"ו.
ומה מקור הצורה 'מזרון' בחולם? מסתבר שהיא משתלשלת ממסורת הגייה אשכנזית. כך למשל מצוי הכתיב מזרון בפירוש למשנה "תפארת ישראל" לרבי ישראל ליפשיץ (גרמניה, 1782–1861) למשנה כלים יט, ג ואילך. אף ש"י עגנון (1887–1970) משתמש בצורה זו במכתביו הפרטיים לאשתו אסתר, מכתבים שראו אור בספר "אסתרליין יקירתי".
מה משמעות המילה מזרן ומה גיזרונה? בפרק יט במסכת כלים שבמשנה, העוסק בחלקו הראשון בטומאת המיטה, המילה נקרית שתים־עשרה פעמים. מתוארת שם מיטה שכרכו לה מזרן. הרמב"ם פירש שמדובר במעין חגורה שנהגו לכרוך מסביב לארבעת מוטות המיטה (כלומר מסגרת המיטה) כדי שלא ייפרדו. פירוש זה קושר את המילה לשורש אז"ר: כבר ר' נתן בן יחיאל הרומי בן המאה האחת־עשרה מזכיר בערך 'מזרן' בספרו "הערוך" את המילה הערבית הקרובה מיזר 'חגורה'. המילה הערבית נכתבת ביו"ד, אבל ההַמְזָה שמעליה מסגירה את מוצאה מן השורש אז"ר, כמילה אֵזוֹר בעברית. צורה קרובה ל'מזרן' מצויה בארמית סורית: מִיזרָנָא, ואף כאן הכתיב ביו"ד אינו מקרי. והנה בכתב יד קאופמן, מכתבי היד הטובים ביותר של המשנה, כתובה המילה ביו"ד (כך באחת־עשרה משתים־עשרה היקרויותיה!) ומנוקדת תמיד בצירי: מֵיזְרָן. כתיב זה וניקוד זה מחזקים את ההשערה בדבר הזיקה לארמית ולשורש אז"ר (השוו למילה מֵימרא, מן השורש אמ"ר). אפשר שהסיומת ־ָן היא גלגול של צורן הריבוי האכדי ān.
פירוש אחר למזרן נמצא אצל הגאונים: "בגד צמר שנותנין בני אדם גדולים וחשובים על מיטותיהן תחת כל המצעות, והוא כמעשה אילו שנותנין בגד צמר או של שער בשפת גגותיהן למנוע המטר מן הקירות" וגו'. צורתו ותפקידו של המזרן היום קרוב לפירוש זה של הגאונים.
הצורה התקנית מִזְרָן בחיריק חסר נשענת על הכתיב והניקוד בכתבי היד האחרים של המשנה (פרמה א ופרמה ב) ובדפוסים.
מכיוון שאין דעתה של האקדמיה נוחה מצורות כפולות, לא הועמדה ההגייה החלופית מזרון לצד מזרן, וכך נקבעה ההגייה מִזְרָן כהגייה התקנית הבלעדית. נראה שצורה זו הולכת ונפוצה בקרב הדוברים.