עורק

רבים הוגים "עֹרֶק" במלעיל (כמו אֹזֶן), ואולם את המילה יש לומר במלרע: עוֹרֵק (כמו שׁוֹמֵר), וברבים עוֹרְקִים (כמו שומְרים), כגון בצירוף 'חוסם עורְקים'.

ייתכן שהסיבה להגייה המלעילית הרווחת "עֹרֶק" היא הטעמתם המלעילית של כמה איברי גוף – עֹרֶף, בֹּהֶן, מֹתֶן, ואולי הצורך להתרחק מצורת הבינוני עוֹרֵק במשמע 'בורח, עריק'.
מקור המילה בפסוק מספר איוב, המתאר את סבלו: "לַיְלָה עֲצָמַי נִקַּר מֵעָלַי וְעֹרְקַי לֹא יִשְׁכָּבוּן" (ל, יז). לוּ הייתה צורת היחיד עֹרֶק (במלעיל), היינו מצפים כאן לצורה עֳרָקַי (השוו: אֹפֶק–אֳפָקַי) המשורר והמדקדק דונש בן לברט, בן המאה העשירית, פירש את המילה 'עוֹרְקַי' – "הם הגידים כמשמע בלשון הערבית" (כוונתו למילה הערבית עִרְק). המילה 'עורקים' משמשת בעברית המשוערבת של ימי הביניים. דרך אגב, השפעת הערבית ניכרת גם במונח וָתִין (אֲבִי העורְקים) שנשאל מן הערבית (وتين) לעברית של ימי הביניים.

נוסף על שימוש המילה עוֹרֵק במשמעות צינורות המובילים דם מן הלב לאיברי הגוף, היא משמשת לציון הצינורות המסתעפים בעלה ומובילים מזון לחלקיו. בדורות האחרונים נשאלה המילה לתחומים נוספים: עורֵק תחבורה, עורק תקשורת (שמעבירים בו כבלי תקשורת) ועוד.