Share on FacebookTweet about this on TwitterEmail to someonePrint this page

מַעֲקֶה ברבים

במילה 'מַעֲקֶה' שתי צורות הרבים נוהגות – מַעֲקִים וגם מַעֲקוֹת, ושתיהן תקינות.

נרחיב ונאמר כי מילים השקולות במשקל מַעֲקֶה – יש שברבים הן מסתיימות ב־ִים ויש שברבים הן מסתיימות ב־וֹת. למשל, מעֲשֶׂה–מעֲשִׂים אבל מַעֲלֶה–מַעֲלוֹת, מַעֲנֶה–מַעֲנִים (וגם טְעָנוֹת וּמַעֲנוֹת) אבל מַחֲנֶה–מַחֲנוֹת (ובמקרא גם מַחֲנִים).