אצבעות הרגל; אגודל ובוהן

בהונות

נשאלנו אם נכון לכנות את אצבעות הרגליים בהונות.
בהשפעת לשונות אירופה – שבהן יש מונחים נפרדים לאצבעות הידיים ולאצבעות הרגליים (למשל באנגלית: fingers לעומת toes) – יש הנוקטים את המילה 'בוהן' לציון כל אחת מאצבעות כף הרגל, וכך אפשר למצוא ברישומים רפואיים (בוהן 1, בוהן 2 וכדומה). בעיקר רווח השימוש בצורת הרבים 'בהונות' כשם כולל לאצבעות הרגליים. אולם בלשון התקנית ראוי להשתמש במילה 'בוהן' רק לציון האצבע העבה.

בספרות החדשה החל השימוש בביטוי 'על בהונות', כגון 'הוא עמד על בהונות רגליו' או 'היא הלכה על בהונותיה'. אפשר להסביר שהמילה 'בהונות' בביטוי זה מכוונת רק לאצבע העבה שבכל רגל, והבהונות הן אפוא חלק (חשוב) המייצג את כלל האצבעות. עם זאת סביר שהביטוי הושפע מביטוי מקביל בלשונות לעז, והמילה 'בהונות' מכוונת לכלל אצבעות הרגליים.

בוהן ואגודל

המילה בוהן וכמוה המילה אגודל יפות הן לאצבע העבה של הרגל הן לאצבע העבה של היד. המילה בוהן מן המקרא, ואילו אגודל מלשון חכמים. וכך מצאנו בתנ"ך: "וְעַל בֹּהֶן יָדָם הַיְמָנִית וְעַל בֹּהֶן רַגְלָם הַיְמָנִית" (שמות כט, כ). ואילו בלשון חז"ל יש מצד אחד 'עקב בצד אגודל', ומצד שני – בהקשר של שימוש הכוהנים באצבעות הידיים – "ואין מוציאין אגודל במקדש" (משנה יומא). במינוח המקצועי בתחום הביולוגיה והאנטומיה נוצל קיומם של שני המונחים כדי ליצור בידול אגודל היד ובוהן הרגל. אך כמובן גם בימינו אפשר להשתמש בשתי המילים ללא הבחנת משמעות כבלשון המקורות.

נעיר כי המילים בוהן ואגודל נבדלות זו מזו במין הדקדוקי: אגודל – מינה זכר, בוהן – מינה נקבה.

שמות אצבעות הרגליים

ומה שמותיהן של שאר אצבעות הרגל? השם 'זרת' – המציין את האצבע הקטנה של היד – משמש גם לאצבע הקטנה של הרגל. לאצבעות האמצעיות של הרגל אפשר להציע לקרוא כשמות אצבעות היד – אצבע, אמה וקמיצה; ואולם בקרב אנשי מקצוע כגון רופאים מקובל לכנותן במספרים – האצבע השנייה, האצבע השלישית והאצבע הרביעית.